ע"פ 2989-04-14 21 ספטמבר 2014

סגן הנשיא משה דרורי:

כללי

1.בפנינו ערעור על הכרעת דין ועל גזר דין שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת אילתה זיסקינד) בת"פ 20993-04-10. הערעור הוגש הן על הכרעת הדין, שניתנה ביום כה שבט תשע"ד (26.1.14), שבה הורשע המערער בעבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה, והן על גזר הדין שניתן ביום טז אדר א תשע"ד (16.2.14), שבו הושת על הנאשם עונש מאסר לתקופה של שבעה חודשים, בניכוי שמונה ימי מעצרו, וכן מאסר על תנאי לתקופה של שבעה חודשים למשך שלוש שנים על כל עבירות רכוש.

2.ב"כ המערער, עו"ד אשר אוחיון, הגיש נימוקי ערעור מפורטים, הן לעניין הכרעת הדין והן לעניין העונש. הוא השלים את טיעוניו בישיבת בית משפט שהתקיימה ביום ח בתמוז תשע"ד (6.7.14).

3.ב"כ המשיבה, עו"ד אלונה נבות, השיבה על טיעוני הסניגור, הן לעניין ההרשעה והן לעניין העונש.

הכרעת הדין בבית משפט השלום

4.הנאשם הואשם בעבירות של התפרצות לבניין וגניבה, בכך שביום 13.4.10, בשעה 05:30 בבוקר, התפרץ לדירה השייכת לגברת גרטי כהן (להלן: "בעלת הדירה"), ברחוב אחינועם 18, בירושלים, כדי לבצע גניבה או פשע. בכתב האישום מיוחסות ההתפרצות והגניבה לנאשם ולאדם אחר, שנכנסו לדירה, הממוקמת בקומת הקרקע, דרך דלת תריס מברזל, המובילה מהמרפסת לחדרי הדירה, בדרך שאינה ידועה למאשימה, וגנבו מן הדירה תמונות ישנות, שרשרת פנינים ושטרות ישנים.

5.המערער טען מעין אליבי, בכך שלא היה בדירה שנפרצה אלא רק באזור. המערער נתפס על ידי המשטרה, כחצי שעה לאחר מכן, לא ליד הדירה אלא סמוך למקום מגורי חברו, בשכונת סנהדריה בירושלים. לדברי המערער, את הפריטים שהיו בכליו, מצא זמן קצר קודם לכן, בפח האשפה הסמוך.

6.הראיות שעליה התבססה הכרעת דינו של בית משפט קמא היו אלה: עדות השוטר, רס"מ דרור כהן, עדות בתה של בעלת הדירה, ועדות של עד נוסף, רס"ר אלי לוי, והשוטרת דניאלה וקנין. כמו-כן, הוזכרה בהכרעת הדין עדותה של שכנה בשם גברת מיטל לוי, שאומנם לא זיהתה את המערער אבל תיארה מישהו שלובש לבוש הדומה למערער, נושא שיפורט להלן.

7.בית משפט השלום לא קיבל את גרסת המערער, לפיה היה באזור ומצא את הפריטים ליד פח האשפה.