ע"פ 2908/16 מדינת ישראל נ' דסיא מקשאו

השופטת ד' ברק-ארז:

1. האם יש מקום להחמיר בעונשו של המשיב, אשר כלל עונש מאסר בפועל בן 12 חודשים בלבד בגין עבירות של ניסיון שוד וקשירת קשר לביצוע פשע? שאלה זו נדונה בפנינו בהתייחס למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלה, למאסר מותנה שהיה תלוי ועומד נגד המשיב ולעברו המכביד בכלל, וכן לנסיבותיו האישיות.

התשתית העובדתית וההליכים עד כה

2. ביום 30.11.2015 הורשע המשיב לפי הודאתו בעובדות של כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"פ 61137-06-15, השופט ד' פיש). על-פי האמור בכתב האישום המתוקן, המשיב ואחר שזהותו אינה ידועה קשרו קשר לשדוד חנות תכשיטים. לצורך הקשר ולשם קידומו הם רכשו מצית בצורת אקדח, שנחזה להיראות כאקדח אמיתי. בהמשך לכך, ביום 28.12.2014 הגיעו השניים לחנות התכשיטים. באותה עת שהו בחנות בעליה, בני זוג בשנות השבעים לחייהם. המשיב נכנס לחנות, שוחח עם הבעלים, יצא ממנה, ואז חזר למקום כשהוא חבוש קסדה, והודיע כי מדובר בשוד. בני הזוג התעמתו עם המשיב וגרמו לו להימלט מהחנות. בשלב זה המשיב הצטרף לחברו שהמתין לו כשהוא רכוב על אופנוע בקרבת מקום. בגין מעשים אלה יוחסו למשיב עבירות של ניסיון שוד לפי סעיפים 402(א) ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), וכן קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין – ובעבירות אלה הוא הורשע.

3. בהמשך להרשעתו של המשיב, נשמעו הטיעונים לעונש בעניינו. המדינה טענה כי נדרשת במקרה זה ענישה מרתיעה. המדינה הוסיפה כי אמנם יש לזקוף לזכותו של המשיב את החיסכון בזמן השיפוטי שנבע מכך שהודה בעבירות שיוחסו לו, אך מנגד הצביעה על כך שלחובתו שש הרשעות קודמות, ואף תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה בן עשרה חודשים בגין עבירות דומות. המדינה הוסיפה וטענה שמדובר ב"עבריין סדרתי" שלא השכיל לשנות את אורחות חייו.

4. המשיב טען מצדו כי יש להתחשב בו, והדגיש את נסיבותיו האישיות הקשות, בשים לב לכך שגדל ללא מקור תמיכה. עוד הצביע המשיב על כך שהוא החל לעבוד בצורה מסודרת והעלה את חייו על המסלול הנכון בתקופה שחלפה מאז ביצוע העבירות ועד לתפיסתו. יצוין בהקשר זה כי המשיב נעצר רק מספר חודשים לאחר ביצוע העבירות, על בסיס תוצאות של בדיקות פורנזיות.

5. לבית המשפט המחוזי הוגש גם תסקיר מטעם שירות המבחן. בתסקיר צוין כי המשיב חווה קשיים בילדותו וסבל ממחסור, ובכלל זה עבר בין מסגרות לימודיות רבות וסיים אך תשע שנות לימוד. שירות המבחן הוסיף והצביע על עברו הפלילי של המשיב, וכן על כך שלא התמיד בעבר בטיפול או בניסיונות שיקום.

6. ביום 22.2.2016 גזר בית המשפט המחוזי את דינו של המשיב. בית המשפט המחוזי ציין כי לעבירה נלווה תכנון מוקדם וכי חלקו של המשיב היה החלק העיקרי בביצועה. יחד עם זאת, הוא הצביע על כך שהמשיב לא הפעיל אלימות פיזית כלפי בעלי החנות, וחיווה דעתו כי במכלול הנסיבות מדובר בניסיון שוד שנמצא "ברף נמוך של חומרה". באשר לתסקיר שירות המבחן ציין בית המשפט המחוזי כי הוא העלה "תמונה בעייתית", אך בהמשך לכך קבע כי במקרה זה יש לייחס משקל רב לתהליך השיקום החיובי שבו החל המשיב לאחר ביצוע העבירות, לראשונה בחייו. בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי גזר על המשיב 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו ותשעה חודשי מאסר מותנה למשך שלושה חודשים, כשהתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע. כמו כן, המשיב חויב לשלם לכל אחד מהמתלוננים פיצוי בסך של 1,000 שקל. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי עונש המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד נגד המשיב, בן עשרה חודשים, ירוצה בחופף לעונש שנגזר עליו בגין העבירות דנן.

הערעור