ע"פ 2888/15

: | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים פליליים
2888-15
28.12.2016
בפני השופטים:
1. ח' מלצר
2. צ' זילברטל
3. נ' סולברג
- נגד -
המערער:
עלא ח'דיירי
עו"ד אחמד מסאלחה 		המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד דפנה שמול
פסק דין

 

השופט ח' מלצר:

 

  1. בפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים: מ' פינקלשטיין – סג"נ, ל' ברודי ו-ר' אמיר) ב-תפ"ח 5576-04-14, מתאריך 19.03.2015, במסגרתו הושתו על המערער העונשים הבאים: 14 שנות מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו (בין התאריכים 06.03.2014 – 20.05.2014); הפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים שירוצה בחופף לעונש המאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המערער, במשך שלוש שנים מיום שחרורו, עבירת אלימות מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המערער, במשך שלוש שנים מיום שחרורו, עבירת אלימות מסוג עוון. כן חויב המערער לפצות את משפחתו של המנוח בסך של 300,000 ש"ח.

 

           להלן נפרט בקצרה את הנתונים הדרושים להכרעה במכלול.

 

עובדות כתב האישום שהוגש נגד המערער

 

  1. כנגד המערער הוגש כתב אישום, אשר תוקן בשנית, במסגרת הסדר טיעון, שייחס לו עבירה של הריגה – עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

 

  1. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי המערער וחוסיין סיידה ז"ל (להלן: המנוח) עבדו כקצבים במפעל מסוים באזור התעשייה עמק חפר, ועסקו בפירוק בשר. בכתב האישום המתוקן נטען כי ציוד העבודה של השניים כלל חלוק עבודה, מגפיים, כפפות מנירוסטה וסכין חדה בעלת להב באורך של כ- 13 ס"מ (להלן: הסכין). לפי הנטען, הסכין, המגפיים והכפפות היו מאופסנים בארוניות בחדר ההלבשה במפעל.

 

           על פי כתב האישום המתוקן – בתאריך 27.02.2014, או בסמוך לכך נתגלע סכסוך בין המערער לבין המנוח, על רקע עיסוקו הנוסף של המנוח מחוץ לשעות העבודה. בכתב האישום המתוקן נטען בהקשר זה כי בתאריך 06.03.2014, בשעה 06:20, או בסמוך לכך, בחדר ההלבשה – המערער והמנוח התכוננו לתחילת העבודה. עוד נטען, כי המערער סיים להתכונן לעבודה כשהוא לבוש וערוך בציוד שצוין לעיל. באותה עת, כך נטען, המנוח עמד, בצידו השני של החדר, ליד הארונית שלו, והחל אף הוא להיערך לקראת תחילת יום העבודה. על פי כתב האישום המתוקן בין המערער לבין המנוח החלו אז חילופי דברים, שבמהלכם המערער התקרב לעבר המנוח. בהמשך, כך נטען, השניים החלו לדחוף זה את זה, והמנוח השליך לעבר המערער נעל שפגעה בו. בתגובה, כך נטען, המערער נטל את הסכין שהיתה באמתחתו, הניפה ודקר את המנוח דקירה אחת בעומק של כ-5 ס"מ לפחות בצווארו. לאחר מכן, כך נטען, המערער שלף את הסכין והשליכה. על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, המנוח צעד מספר צעדים, וכתוצאה מהדקירה הוא התמוטט ארצה. מיד לאחר מכן, כך נטען, המערער נמלט מהחדר, ויצא בריצה מהמפעל לעבר רכבו שחנה מחוץ לשערי המפעל, ונס מהמקום בנהיגה מהירה.

           בכתב האישום המתוקן נטען כי כתוצאה מהדקירה נגרם למנוח פצע דקירה פסי בצוואר באורך של 1.5 ס"מ ובעומק של כ-5 ס"מ לפחות, אשר גרם למותו, כתוצאה מאיבוד דם בשל נזק לווריד התת בריחי הימני.

 

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>