ע"פ 27650-06-15 כהן נ' מח"ש, ע"פ 31253-06-15 ביטון נ' מח"ש

השופט י' עדן :

הערעורים

1.כנגד המערערים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 380 + 382 (א) לחוק העונשין. על פי כתב האישום, במועד הרלבנטי שרתו המערערים כשוטרים, בתאריך 13.11.2010 היו בסיור שגרתי, הבחינו במתלונן אשר עורר את חשדם, ניגשו אליו, ערכו חיפוש על גופו ובחפציו, הודיעו לו כי בכוונתם לערוך חיפוש גם בדירתו, הוא נתן לכך את הסכמתו, המערערים נסעו עם המתלונן לדירתו וערכו חיפוש במקום.

במהלך החיפוש היכה המערער 2 (אשר הינו הנאשם 1) את המתלונן, פעמים רבות בסטירות, אגרופים ו"ברכיות", ובנוסף המערער 1 (אשר הינו הנאשם 2) היכה את המתלונן בחלקי גופו השונים, ובמהלך התקיפה האמורה שהתה המערערת 3 (שהינה הנאשמת 3) בדירה כשהיא חוזה במתרחש ואינה עושה דבר על מנת להפסיק את מעשי המערערים 1 ו-2.

על פי כתב האישום, כתוצאה מהאמור לעיל נגרמה למתלונן נפיחות קלה בראשו, קרע בעור התוף וירידה בשמיעה באוזן שמאל, שפשוף בצד שמאל של הלסת התחתונה, סימני חבלה בחזה מצד שמאל ורגישות בכל הגוף.

2.בית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט ד"ר יובל ליבדרו), בהכרעת דין מפורטת ומנומקת, קבע כי הוכח כנדרש בדין הפלילי, כי המערערים 1 ו-2 תקפו את המתלונן וגרמו לו חבלות כפי שפורטו בהכרעת הדין, וכי המערערת 3 סייעה להם, והרשיע את המערערים 1 ו-2 בביצוע עבירת תקיפה הגורמת חבלה ממש בנסיבות מחמירות, ואת המערערת 3 בביצוע עבירת סיוע לעבירה האמורה.

בגזר הדין נדון המערער 2 לשני חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, המערער 1 לחודש מאסר לריצוי בעבודות שירות, המערערת 3 לשל"צ בהיקף 150 שעות, ובנוסף הוטלו על המערערים מאסרים מותנים, פיצוי למתלונן וחתימה על התחייבות. עתירת המערערת 3 לביטול הרשעתה נדחתה.

הערעורים הינם על הכרעת הדין, גזר הדין והרשעת המערערת 3. גם המערער 1 (הוא הנאשם 2) עותר לביטול הרשעתו. שני הערעורים שבכותרת, שהם של שלושת המערערים, אוחדו לבקשתם, ופסק דין זה מתייחס לשניהם.

פסק הדין של בית משפט השלום