ע"פ 25847-06-12 מדינת ישראל נ' רמי לוי שווק השקמה בע"מ ואח'

השופטת יעל אנגלברג שהם

לפנינו ערעור שהגישה מדינת ישראל על זיכויים של המשיבים מעבירות של אי תשלום גמול שעות נוספות כדין על פי סעיפים 16 ו-26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה") שיוחסו להם (שע"מ 51352-07-10, סגנית הנשיאה יהודית גלטנר-הופמן, מיום 1.5.12).

רקע עובדתי

1.המשיבה 1 היא חברה בע"מ ורשת חנויות המעסיקה עובדים. המשיב 2 הוא סמנכ"ל המשיבה 1 והאחראי על ניהולה ותפעולה.

2.ביום 1.8.10 הוגש נגד המשיבים כתב אישום אשר ייחס להם עבירה של אי תשלום גמול שעות נוספות בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, וזאת לאחר שביום 12.7.09 נערכה ביקורת על ידי מפקחי המאשימה אשר מצאה כי המשיבה העסיקה ארבעה בני נוער מבלי ששילמה להם גמול שעות נוספות כדין. המשיבים כפרו בעובדות כתב האישום והתיק נקבע לשמיעת הוכחות ליום 3.11.11.

ביום 19.10.11 הוגשה בקשה מטעם ב"כ המערערת לדחיית הדיון מחמת ישיבה רבת משתתפים בעניין חתימה על הסכם קיבוצי שנקבעה לאותו המועד. בבקשתה, ציינה ב"כ המערערת כי היא היחידה מטעם המשרד בעלת הסמכה מטעם היועץ המשפטי לממשלה ואשר רשאית לייצג בתיקי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. ביום 21.10.11 דחה בית הדין האזורי את הבקשה מהטעם שזו הוגשה סמוך לדיון בעוד שמועד ההוכחות נקבע זה מכבר. כפועל יוצא מהחלטה זו, הגישה המערערת ביום 26.10.11 בקשה לזימון עדיה, ובית הדין בהחלטתו מאותו היום קבע כי בשים לב למועד הגשת הבקשה יימסרו ההזמנות לעדים על ידי המערערת במסירה אישית. מזכירות בית הדין מסרה למערערת מעטפות למסירה אישית לעדים.

ביום 31.10.11 משהבינה המערערת כי שלושה מתוך ארבעת בני הנוער שזומנו כעדים מטעמה לא יתייצבו למועד הדיון, הגישה בקשה נוספת לדחיית הדיון. בהחלטה מאותו היום נדחתה הבקשה ונקבע כי הדיון לא יידחה למועד נוסף לשמיעת עדויות המערערת. ואכן, לדיון ההוכחות ביום 3.11.11, לא התייצבו עדי התביעה למעט הגב' ונטורה אשר הייתה אחת מבני הנוער עובדי המשיבה שבגינם הוגש כתב האישום. בקשת המערערת במעמד הדיון, לזמן את העדים האחרים באמצעות בית הדין, נדחתה. כן נדחתה בקשתה לזמן עדה נוספת באמצעות צו הבאה. בתום הדיון, הכריזה המערערת "אלו עדיי".

3.בתום פרשת התביעה, טענו המשיבים כי אין להשיב לאשמה. המערערת השיבה לטענה זו ביום 10.11.11. ביום 13.12.11 ניתנה החלטת בית הדין בבקשה זו (להלן: "ההחלטה"). הצדדים חלוקים בנוגע למהות ההחלטה וכל אחד מהצדדים אוחז בידיו בנוסח אחר של החלטה זו. המערערת אוחזת בידה החלטה שבה נקבע כי דין הבקשה להידחות (להלן: "ההחלטה הדוחה את הבקשה"). ואילו המשיבים אוחזים בידם החלטה שבה נקבע כי דין הבקשה להתקבל ביחס לאישומים הנוגעים לעבודתם של שלושת העובדים וכן ביחס לעבודת הגב' ונטורה ביום 15.5.09 (להלן: "ההחלטה המזכה"). עוד נקבע בהחלטת בית הדין בנוסח זה, כי פרשת ההגנה תובא רק בהתייחס לאישומים הנוגעים לאי תשלום גמול עבודה בשעות נוספות לגב' ונטורה ביום 28.5.09. כבר בשלב זה נציין, כי אומנם שני הצדדים אוחזים בהחלטות חתומות בידי המותב הדן בתיק. דא-עקא במערכת נט המשפט מוצגת בתיק החלטה אחת בלבד אשר נחתמה ביום 13.12.11 והיא תואמת את ההחלטה המזכה שבידי המשיבים.

4. ביום 29.3.12 נשמעה פרשת ההגנה וביום 1.5.12 ניתן פסק הדין אשר חזר על החלטת בית הדין מיום 13.12.11 במסגרתו זוכו המשיבים מעבירות המיוחסות להם ביחס ליתר העובדים וביחס לגב' ונטורה בגין עבודתה ביום 15.5.09 וכן זיכה את המשיבים מהעבירה שיוחסה להם בגין אי תשלום שכר בעבור עבודה בשעות נוספות לעובדת הגב' ונטורה ביום 28.5.09, תוך שקבע כי לא הוכח שגב' ונטורה נדרשה להישאר לעבוד בשעות נוספות, ובשים לב להיקף ולמסגרת עבודתה השבועית/חודשית של העובדת לא הוכח כי הייתה זכאית לגמול בגין עבודה בשעות נוספות.