ע"פ 2548-09-14 כחלוני ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה "מעלה חרמון"

1.המערערים הורשעו, על פי הודאתם, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, שעניינן אי קיום צו בית משפט, עבירה לפי סעיפים 205 ו- 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"), וכן בשימוש במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר, לפי סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה.

הרקע:

2.בשנת 2002 הוגש כנגד המערערים כתב אישום, אשר ייחס להם ביצוע עבודות בנייה בסטייה מהיתר (פ' 246/02 שלום מסעדה). המערערים הורשעו בבנייה ללא היתר, ובסטייה מן ההיתר, שכללה תוספת של כ-120 מ"ר, ובמסגרת גזר הדין שניתן כנגדם ובנוכחותם, ביום 17/06/03, הם צוו, בין היתר, להרוס את הבנייה הלא חוקית.

3.משהתברר ביום 24/04/06, כי המערערים לא קיימו את הצו, הוגש כנגדם ביום 29/05/06, כתב אישום שני, בשל אי קיום הצו ושימוש ללא היתר במבנה.

בכתב האישום צוין אמנם שהמבנה הבלתי חוקי היה בשטח של 150 מ"ר, אולם אין מחלוקת ששטח זה תוקן עוד במסגרת ההליך המקורי, וכי הצו התייחס להריסת מבנה ששטחו 120 מ"ר בלבד.

4.בגזר הדין, השית בית המשפט קמא על כל אחד מהמערערים, 6 חודשי מאסר על תנאי, חייבם לשלם קנס בסך 20,000 ₪ ולחתום על התחייבות בסך 20,000 ₪. בנוסף, ניתן צו האוסר על השימוש במבנה, שיכנס לתוקפו ביום 3.1.15, אלא אם יינתן היתר בנייה כדין.

5.הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

טענות הצדדים:

6.המערערים ממקדים את ערעורם ברכיב הקנס, שהוא לעמדתם, מופלג בחומרתו ואינו עומד במבחן ההלימה, נוכח העובדה שהבניה הוכשרה, שזוהי להם עבירה ראשונה של אי קיום צו בית משפט, ובשים לב ליכולתם הכלכלית ונסיבות חייהם הקשות; שני המערערים אינם עובדים ונתמכים על ידי המל"ל, המערער 1 מוכר כנכה בשיעור של 60%, והמערער 2 סובל ממחלה ממארת ומבעיות רפואיות המקשות על תפקודו.