ע"פ 25235-12-16 מחמוד נ' ישראל

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כבוד השופטת תמר נמרודי) מיום 4.12.16 בת"פ 10792/09 (להלן בית משפט קמא) במסגרתה דחה בית משפט קמא את בקשת המערער להארכת מועד לביצוע צו ההריסה השיפוטי שהושת עליו.

רקע

1. ביום 10.3.10 המערער הורשע על פי הודייתו בעבירות לפי סעיפים 145(א) ו- 204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן חוק התכנון והבניה), בכך שבנכס הנמצא בשכונת עיסאויה בנה קומת קרקע בשטח של כ- 187 מ"ר והחל בבניית קומה נוספת בשטח של כ-187 מ"ר, בכך שבנה קירות אבן עם פתחים, כמפורט בכתב האישום. בגזר הדין השית בית משפט קמא על המערער תשלום קנס בסך של 75,000 ₪ התחייבות וצו הריסה שיכנס לתוקף החל מיום 9.1.12. פרק זמן זה נועד לאפשר למערער להכשיר את הבנייה ללא היתר.

    

2. ביום 25.11.15 בהסכמת הצדדים בבית המשפט המחוזי בע"פ 15877-10-15 (כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן)ניתנה אורכה לביצוע הצו עד ליום 25.2.16.

    

3. מועד ביצוע הצו הוארך מעת לעת עד ליום 30.10.16

    

4. ביום 28.1.16, המערער הגיש לבית המשפט קמא, בקשה להארכת המועד לביצוע צווים שיפוטיים ולעיכוב ביצוע צו ההריסה עד למתן ההחלטה בבקשה. המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי לא נעשתה כל התקדמות במישור התכנוני, עוד טענה שביתו של המערער נמצא על שטח נוף פתוח בהתאם לתוכנית מתאר 2000. ביום 20.4.16, בית המשפט קמא אימץ את נימוקי המשיבה ודחה את הבקשה להארכת מועד. בית המשפט קמא נתן ארכה לצרכי התארגנות בלבד עד ליום 20.6.16.

    

5. ביום 23.6.16, המערער הגיש לבית המשפט קמא, בקשה נוספת להארכת המועד לביצוע צו הריסה שיפוטי ולעיכוב ביצוע הצו עד למתן החלטה בבקשה. ביום 26.6.16, בית המשפט קמא דחה את הבקשה נוכח העובדה שהתצהיר מטעם איש מקצוע לא אומת כדין ולא צורפה תגובת המשיבה.