ע"פ 2336/15

השופט ס' ג'ובראן:

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטות ש' דותן וצ' צפת והשופט א' זמיר) בתפ"ח 30942-09-12 מיום 25.2.2015, בגדרו הושת על המערער עונש של 20 שנות מאסר בפועל; שנתיים מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת מין או אלימות מסוג פשע מיום שחרורו מהכלא; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה של שיבוש עשיית משפט מיום שחרורו מהכלא; ופיצוי כספי בסך 258,000 ש"ח למתלוננת מ', בסך 180,000 ש"ח למתלוננת ר', ובסך 50,000 ש"ח למתלוננת ב'. יצוין, כי במהלך הדיון בפנינו, המערער חזר בו מערעורו על הכרעת הדין ומיקד את ערעורו אך לעניין העונש.

רקע והליכים

2. נגד המערער ונאשמת נוספת – אם הבנות ואשתו של המערער (להלן: אשתו), הוגש כתב אישום בן שישה אישומים. לאחר שמיעת ראיות, המערער הורשע בעובדות כתב האישום, בעבירות של מעשה מגונה בכפייה (שתי עבירות); תקיפה מינית (ריבוי עבירות); ניסיון אינוס (ריבוי עבירות); ניסיון למעשה סדום (ריבוי עבירות); מעשה מגונה בבת משפחה (ריבוי עבירות); אינוס בת משפחה (ריבוי עבירות); ניסיון אינוס בת משפחה (ריבוי עבירות); ניסיון למעשה סדום בבת משפחה (ריבוי עבירות); מעשה סדום בבת משפחה (ריבוי עבירות); מעשה מגונה בפני בן משפחה קטין (ריבוי עבירות); והדחה בחקירה. יצוין, כי אשתו של המערער הורשעה בסיוע למעשיו של המערער. נסיבות ביצוע העבירות ואופן התרחשותן מתוארות בפירוט רב בהכרעת דינו של בית המשפט המחוזי, ועל כן אעמוד בקצרה על עובדות כתב האישום.

           בתמצית ייאמר, כי החל משנת 1988 המערער ביצע מאות עבירות מין, שכללו, בין היתר, תקיפות מיניות, מעשים מגונים, מעשי אינוס ומעשי סדום, וניסיונות לכל אלה, בשלוש מבנותיו עת היו קטינות – מ', ב' ו-ר' (להלן ביחד: המתלוננות). המערער ביצע את מעשיו תוך שימוש בכוח או איום בשימוש בו – בדרך שמנעה את התנגדותן של המתלוננות, ותוך ניצול תמימותן של הקטינות, סמכותו כהורה, חששן ופחדן ממנו, וניצול האמון שנתנו בו.

           המערער ביצע שורה של עבירות מין במ', ילידת 1977, החל מהיותה בת 11 ועד שנישאה, בגיל 19. המעשים נעשו במאות הזדמנויות, ברוב המקרים בבית, כאשר המערער נהג, חרף התנגדותה של מ' ובניגוד לרצונה, להפשיט אותה או לדרוש ממנה להתפשט; ללטף את גופה; לנשק אותה על פיה ולהחדיר את לשונו לפיה תוך הפעלת כוח; להכניס את אצבעותיו מתחת לתחתוניה תוך החדרתן לאיבר מינה, באמצעות שימוש בכוח או איום בשימוש בו, ולעיתים תוך שהוא כופה עליה להתבונן במראה ולהתנועע בעת מעשה; לחכך את רגליו באיבר מינה בעת שהייתה מעסה את רגליו; וללקק את איבר מינה תוך החדרת לשונו לנרתיק איבר מינה. כמו כן, המערער ניסה, פעמים רבות, להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה או לפיה אך נכשל בשל התנגדותה. עם זאת, המערער הצליח להחדיר חלק מאיבר מינו לפי הטבעת שלה.

           עוד ניסה המערער לבצע מעשה מגונה בב', ילידת 1985, בהיותה כבת 11, בכך שבזמן שעיסתה את רגליו הוא הושיב אותה עליו והרים את שמלתה – אולם לא ביצע את זממו הואיל ונמלטה. בסמוך לכך, המערער ביצע בב' מעשים מגונים בשתי הזדמנויות, בכך שנכנס לחדר בו ישנה וחיכך את גופו בגופה.

           נוסף על כך, המערער ביצע בר', ילידת 1993 שורה ארוכה של מעשים מגונים, החל מהיותה בת 6 וחצי ועד שמלאו לה 18, כאשר חלק מהמעשים בוצעו אף בנוכחות אחיה. בכלל זה, המערער נהג, חרף התנגדותה של ר' ובניגוד לרצונה, להכניס את ידו מתחת לתחתוניה ולגעת באיבר מינה; ללטף את גופה בחזה ובבטנה; להתחכך בישבנה עם איבר מינו, בעודה לבושה; לחכך את רגליו או להכניס את אצבעות רגליו לאיבר מינה בעת שהייתה מעסה אותם; ולאונן לידה בעודו חושף את איבר מינו או לאונן לידה תחת שמיכה.

           בנוסף על הרשעתו של המערער בעבירות המין המתוארות לעיל, המערער הורשע גם בעבירה של הדחה בחקירה, בכך שניסה, כאשר נחקר בתחנת המשטרה ולאחר ביצוע עימות עם המתלוננות, להדיח אותן לחזור מתלונותיהן, או למסור גרסה מצומצמת יותר למה שאירע.