ע"פ 2204-15, 2250-15 ביטון ואח' נ' מדינת ישראל

השופטת א' חיות:

1. המערער בע"פ 2250/15 (להלן: אשורוב) והמערער בע"פ 2204/15 (להלן: ביטון) (וביחד: המערערים) הורשעו על פי הודאתם בעבירות של תקיפה, חטיפה, סחיטה, כליאת שווא וקשירת קשר לביצוע פשע. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בו הודו המערערים, בחודש יולי 2013 הלווה אשורוב לאחר (להלן: המתלונן) סכום של 6000 ש"ח. לאחר שהמתלונן לא עמד בהחזר ההלוואה גבה אשורוב באיומים 6000 ש"ח מחברו של המתלונן, אך המשיך לטעון כי המתלונן חייב לו כספים בגין הריבית על ההלוואה. לאחר שהמתלונן ניסה ולא הצליח לגייס כספים כדי להשיב לאשורוב את החוב הנטען חטפו המערערים ונאשם נוסף בפרשה (להלן: מוסייב) את המתלונן והחזיקו בו במשך שלושה ימים במהלכם הכו אותו, איימו עליו והכריחו אותו להתקשר לבני משפחתו ולמכריו על מנת לבקש מהם סיוע כספי לתשלום החוב. בשלב כלשהו הצטרף אל המערערים ואל מוסייב נאשם נוסף (להלן: אפלמן) ונטל אף הוא במשך מספר שעות חלק במעשים המתוארים בכתב האישום.

2. תחילה, כפרו המערערים, מוסייב ואפלמן במיוחס להם ובחרו לנהל הוכחות, אך ביום 10.11.2014 הושג הסדר טיעון עם אפלמן לפיו הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, ונגזרו עליו 19 חודשי מאסר בפועל שירוצו בחופף לעונש מאסר בן 15 חודשים שנגזר עליו בתיק אחר. סמוך לאחר מכן, הושגו הסדרי טיעון גם עם המערערים ומוסייב. ביום 1.2.2015 ובהתאם למוסכם, חזרו בהם המערערים ומוסייב מכפירתם והודו בעובדות כתב האישום המתוקן. הסדר הטיעון עם אשורוב ומוסייב כלל הסכמה לפיה יוטלו עליהם 30 חודשי מאסר בפועל, ואילו לגבי ביטון הוסכם כי המדינה תעתור לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל אך ההגנה תוכל לטעון לעונש כהבנתה.

3. גזר הדין בעניינם של המערערים ומוסייב ניתן ביום 11.3.2015 ובו עמד בית המשפט קמא על חומרת העבירות בהן הורשעו המערערים ועל כך שהסבו פגיעה קשה למתלונן ולמשפחתו. עם זאת לא התעלם בית המשפט קמא מכך שבמהלך שלושת הימים שבהם החזיקו המערערים ומוסייב במתלונן הם דאגו למלא את צרכיו הבסיסיים ובסופו של דבר החזירו אותו לביתו מבלי שגרמו לו חבלות חמורות. בית המשפט קמא הוסיף וציין כי להבדיל מאפלמן מוסייב וביטון היו שותפים מלאים לביצוע המעשים המתוארים בכתב האישום וחלקם בפרשה אינו נופל מחלקו של אשורוב אף שהוא היה בעל החוב. בית המשפט קמא סבר על כן כי מתחם העונש ההולם בעניינם של כל השלושה הוא זהה ונע בין 30 ל- 60 חודשי מאסר בפועל.

4. בהתייחס לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה עמד בית המשפט קמא על כך שלאשורוב עבר פלילי הכולל 8 הרשעות קודמות בעבירות אלימות וכי ביצע את העבירות בהן הורשע בתיק דנן כחודש וחצי לאחר שהורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות (ת"פ 2580-11-12). כמו כן, ציין בית המשפט קמא כי שירות המבחן העריך כי ישנו סיכוי גבוה לכך שאשורוב יבצע עבירות אלימות נוספות בעתיד, והמליץ להטיל עליו עונש מוחשי. בנסיבות אלו, כך קבע בית המשפט קמא, היה מקום להטיל על אשורוב עונש חמור מזה שהוסכם עליו במסגרת הסדר הטיעון, ואולם נוכח גילו הצעיר, נסיבותיו האישיות, הודאתו באשמה והבעת החרטה מצדו, החליט לכבד את ההסדר וגזר על אשורוב 30 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו במצטבר לעונש המאסר שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק אחר, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ש"ח.

           אשר לביטון ציין בית המשפט קמא כי אף לו עבר פלילי עשיר הכולל הרשעות קודמות בעבירות של איומים ואלימות, וכי חודש וחצי לפני ביצוע העבירות הופקע צו מבחן שהוטל עליו ונגזרו עליו 4 חודשי מאסר בפועל. עוד ציין בית המשפט קמא כי העבירות בהן הורשע ביטון בתיק הנוכחי בוצעו על ידו בעת שביצוע העונש בתיק האחר עוכב לבקשתו. עובדות אלו, כך קבע בית המשפט קמא, יש בהן כדי ללמד כי אף פניו של ביטון אינם לשיקום. בית המשפט קמא הוסיף וקבע גם לגבי ביטון כי בנסיבות העניין היה מקום להטיל עליו עונש חמור מזה שעתרה לו המדינה. אך נוכח נסיבות חייו הקשות, הודאתו באשמה, הבעת החרטה מצדו ועיקרון האחידות בענישה, החליט בית המשפט קמא לאמץ גם לגביו את הסדר הטיעון וגזר עליו 30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ש"ח.

           למען שלמות התמונה יצוין כי על מוסייב נגזרו, בדומה למערערים, 30 חודשי מאסר בפועל, הופעלו מאסרים מותנים שהוטלו עליו בתיקים אחרים וכמו כן, נגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצוי בסך 15,000 ש"ח למתלונן.

5. בערעורים שהגישו אשורוב וביטון על גזר דינו של בית המשפט קמא עותר ביטון להקלה בעונש ואשורוב שהסדר הטיעון לגביו כלל הסכמה גם לגבי העונש, טוען כי יש מקום לחפוף באופן מלא ולמצער באופן חלקי, בין העונש שנגזר עליו בתיק דנן לעונש שעליו לרצות בתיק האחר.