ע"פ 2134/12 ליושצנקו נ' מ"י

השופט ח' מלצר:

           לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטים ר' לורך (אב"ד), ז' בוסתן ו- צ' דותן) ב-תפ"ח 36924-01-10. המערער משיג בערעור, לאחר צמצומו (כמבואר בפיסקה 7 להלן) – כנגד גזר דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד, במסגרתו הושת עליו עונש מאסר עולם בגין עבירת רצח, לריצוי במצטבר לעונש של 12 שנות מאסר, שהושת עליו בגין עבירות מין ואלימות, שביצע המערער באמו של קרבן הרצח.

           להלן אביא הנתונים הנדרשים להכרעה.

רקע עובדתי

1. בתאריך 27.01.2010 הוגש כנגד המערער, יליד 1985, כתב אישום המתאר מסכת מחרידה של מעשי אלימות קשים שביצע כנגד אם ובנה, שיפורטו להלן.

            על פי עובדות כתב האישום, בתקופה הרלוונטית התגוררו ס.ק. ז"ל ו-אמו ל.ק. (להלן: המנוח ו-האם, בהתאמה) בביתם שבעיר ראשון לציון (להלן: הדירה). המערער והמנוח היו בקשרי חברות. בתאריך 01.01.2010, במהלך שעות הערב, נפגשו המערער, המנוח וחבר נוסף בגן ציבורי. במהלך אותו ערב בילו השלושה במקומות שונים ושתו משקאות אלכוהוליים. לאחר מכן, המערער והמנוח הגיעו לדירה, ובהמשך הלילה – המנוח נרדם על מיטתו בחדרו, שעה שהמערער ישב בסמוך למיטה והאזין למוזיקה. בסמוך לשעה 04:45 התעורר המנוח ודרש מהמערער ללכת לביתו, תוך שהוא מנסה לדחוף אותו. בתגובה, נתן המערער למנוח אגרוף מתחת ללסת והפילו למיטה, רץ למטבח, הוציא סכין ממתקן הסכינים, שהיה מונח על השיש, וחזר לחדרו של המנוח. המערער סתם את פיו של המנוח, ובידו השנייה דקר אותו 12 דקירות בבטנו, בחזהו ובעורפו. המערער חדל ממעשיו רק כשראה שהמנוח הפסיק לנשום, ולאחר שווידא זאת באמצעות בדיקת הדופק בצווארו. הדקירות גרמו למנוח נזק חמור בלב, בכבד ובריאות, והוא נפטר מפצעיו.

2. בהמשך האירוע, נכנס המערער לחדרה של האם והעירהּ משנתה, תוך שהוא אוחז בסכין ומכה אותה באגרופיו בעיניה ובפניה. האם התחננה בפני המערער שיחדל, תוך שהיא מודיעה לו שתעשה כל שיבקש ממנה. המערער המשיך להכות את האם, והורה לה להתפשט תוך שהוא מניף לעברה סכין וקורא לעברה: "אני אזיין אותך מעכשיו ועד הבוקר". בהמשך המערער הורה לאם למצוץ את איבר מינו והאם עשתה כן. לאחר מכן, החדיר המערער את איבר מינו לאיבר מינה כשהוא מחזיק בסכין בצמוד אליו. לאחר שחזר על מעשיו מספר פעמים הגיע המערער אל סיפוקו.

1. למחרת, בתאריך 02.01.2010, כאשר המערער עדיין בדירה עם האם – הוא איים על האם בסכין לבל תצעק ונלווה אליה לכל מקום בדירתה, לרבות חדר השירותים. לאחר שהאם הבחינה כי בנה המנוח שרוע על מיטתו ללא רוח חיים היא צעקה לעבר המערער "רצחת אותו?". המערער, בתגובה, ניגש לאם כשהוא אוחז בסכין, משך אותה בחוזקה מחדרו של המנוח וסגר את הדלת. לאחר מכן היכה אותה בכל חלקי גופה, דקר אותה באמצעות סכין בבטנה והיא החלה לדמם. לאחר שהאם התחננה בפניו על נפשה – הוסיף המערער עוד להכותה. באותו ערב, לאחר שהאם המשיכה לדמם, הקיאה וחשה בכאבים עזים, היא פנתה אל המערער והתחננה בפניו כי יזמין אמבולנס. המערער סרב והורה לה לשתוק. במהלך אותו הלילה נותרה האם במיטתה כשהיא סובלת מכאבים עזים ומאבדת לפרקים את הכרתה. בכל אותה העת סירב המערער לתחנוניה של האם לאפשר לה להזקק לטיפול רפואי.

2. למחרת אותו יום, בתאריך 03.01.2010 בסמוך לשעה 07:00 בבוקר, פנתה האם למערער וביקשה ממנו להודיע למעבידהּ כי לא תתייצב לעבודה כרגיל. המערער סרב והרחיק ממנה את הטלפון. בשעה 07:10 התקשר מעבידהּ של האם לטלפון הנייד שלה. בהוראת המערער הודיעה לו האם כי היא חשה ברע וניתקה את השיחה. בסמוך לשעה 10:30 יצא המערער מהדירה לאחר שאסף חפצים העלולים להוות ראיה נגדו ובכללם: הסכין, בגדים, מגבות ומגבונים שהיו מגואלים בדם. טרם עזיבת המערער את הדירה – הוא דרש מהאם כסף למונית והורה לה כי במידה ותחקר במשטרה עליה לומר שהחבלות שנגרמו לה הן כתוצאה מנפילה במדרגות, ואיים עליה כי במידה ולא תעשה כן ירצח אותה. משיצא המערער את הדירה – הזעיקה האם טיפול רפואי ובשל חששה מהמערער, מסרה האם בתחילה כי חבלותיה הם כתוצאה מנפילה במדרגות. עקב מעשי המערער נגרמו לאם המטומות בכל חלקי גופה וחבלות קשות במעי הדק והטחול, והיא נאלצה לעבור ניתוח שכלל את כריתת הטחול.