ע"פ 20466-10-14 אילטוב נ' מדינת ישראל

בשנת 2012 שימש המערער כקופאי ברשת שופרסל ברמת גן. בכתב אישום שהוגש נגדו נטען כי במהלך מספר חודשים בשנה זו ניצל המערער את עבודתו ונהג ליטול כסף מזומן מהקופה לאחר שהיה מבצע החזרים פיקטיביים של מוצרים. את הכסף שגנב בדרך זו שלשל לכיסו. כתב האישום מפרט גם תאריך אחד ספציפי שבו בוצעה גניבה בדרך זו. סך הכל לאורך התקופה שמדובר בה, נעלמו מקופת הסניף סך של כ-10,000 ₪ שאותם עפ"י הנטען לקח המערער לכיסו.

בבית משפט קמא הודה המערער והורשע על סמך הודאתו בעבירה של גניבה בידי עובד עבירה על סעיף 391 לחוק העונשין.

לאחר שהורשע הופנה המערער לקבלת תסקיר של שירות המבחן ותסקיר זה מיום 6.7.14 מונח עתה בפנינו. בית משפט קמא, כב' השופט י. יצחק שופט בכיר, אימץ את מתחם הענישה שהוצע ע"י התביעה ממאסר קצר עד 24 חודשי מאסר בפועל, והטיל על המערער את העונשים הבאים:

• 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות.

• 10 חודשי מאסר על תנאי.

• קנס כספי של 1,500 ₪.

   

  על גזר הדין הערעור בפנינו.

   

הסנגור מלין הן על המתחם שנקבע ע"י בית משפט קמא והן על השורה התחתונה, קרי התוצאה העונשית. טיעונו המרכזי של הסנגור הינו כי בית המשפט לא שיקלל נכונה את מצבו של המערער ואת הדרך הארוכה והמשמעותית שעשה בכיוון שיקום חייו ועליה על פסי התנהלות נורמטיביים.

למערער אכן הרשעות קודמות, אולם כפי שמשתקף מתסקיר שירות המבחן הוא שומר על ניקיון מסמים ומשקיע מאמצים בכך, הגיע לסדרה של מפגשים של אן.איי, הוא הודה מיד בביצוע העבירה ונטל אחריות לביצועה, הוא מפרנס משפחה שכוללת אישה ילדים וגם הורים והוא המשאב הכלכלי היחיד שלהם. על בסיס כל הטעמים הללו גם יחד טוען הסניגור כי בית משפט קמא החמיר עם המערער באופן המצדיק התערבות. העתירה היא כי המאסר בעבודות שירות, יומר בשירות לתועלת הציבור ולו גם למספר שעות רב יותר מזה שהמליץ שירות המבחן.