ע"פ 1946-05-16 אורבך(עציר) נ' פרקליטות מחוז צפון- פלילי

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום ברחובות בת.פ. 675-08-15 (כב' השופט מ' מזרחי) במסגרתו הורשע המערער בעבירות של מעשה המרדה, עבירה לפי סעיף 133 בצירוף 136 (4) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), החזקת פרסום המסית לאלימות או לטרור, עבירה לפי סעיף 144ד3 לחוק, החזקת פרסום גזעני, עבירה לפי סעיף 144ד לחוק. המערער נידון ל-24 חודשי מאסר בפועל ול-6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים שפורטו בגזר הדין. 

1.  

2. בהתאם למיוחס למערער בכתב האישום שבו הורשע, המערער יצר, באמצעות מחשב, מסמך שכותרתו "מלכות הזדון", שמר אותו על התקן נייד, החזיקו עמו, מעת לעת ערך בו שינויים, עד אשר נתפס המסמך ברשותו ברכב שהיה בשימושו. במסמך קורא המערער לביצוע מעשי אלימות או טרור, הוא מנחה כיצד יש לבצעם, הוא קורא לרדיפה, עוינות, אלימות, למדנים בקרב האוכלוסייה וכלפי האוכלוסייה הערבית במדינה. המסמך נוצר כדי לעורר מדנים בקרב האוכלוסייה היהודית כלפי זו הערבית במדינה.

   המסמך נועד להפצה בקרב אוכלוסייה יהודית בעלת דעות קיצוניות, ועל כן הוא יוצר אפשרות ממשית שהמעשים יבוצעו. במסמך הביע המערער מורת רוח כלפי רשויות המדינה, קרא להקמת תאי פעולה, הדריך כיצד יש לעשות כן, הנחה כיצד יש לנהוג, שרטט דרכי פעולה ודרכים שונות לנקיטה באלימות.

    

3. הערעור היה מכוון תחילה כלפי הכרעת הדין וגזר הדין, אך לאחר שהמערער שמע את הערות בית המשפט, חזר בו מהערעור על הכרעת הדין ומיקד את טענותיו בגזר הדין, כאשר ביקש שהטענות שהועלו על ידו בכל הנוגע להכרעת הדין, ישמשו אף לצורך ערעורו על גזר הדין.

    

4. עיקרן של טענות אלה הוא בכך שהמערער הורשע בעבירת הכנה למעשה המרדה, ולא בביצוע מעשה המרדה גופו, וכי בכל הנוגע להמרדה בדרך של פרסום, ייחד המחוקק סעיפי עבירה נפרדים, ומכל מקום, בחינה של ההיסטוריה החקיקתית הנוגעת לעבירת ההמרדה, כמו גם הוראות אחרות הנוגעות למעשים הדומים לכך, מלמדת על הצורך בענישה מתונה יותר.

   ב"כ המערער אף הדגיש כי אין כמעט תקדים למקרה שבו הועמד לדין והורשע אדם בעבירה מסוג דנן, וכן כי מאחר שהמסמך רק הוכן אך לא הופץ, הרי שההסתברות שהמעשה עצמו יגרום להמרדה היא רחוקה. כן ביקש לתת משקל לנסיבותיו האישיות של המערער, שיש בהן כדי להביא להקלה בעונשו.

    

5. ב"כ המשיבה מתנגד להקלה בעונש, וסובר כי חרף העובדה שמדובר במעשה הכנה בלבד, וחרף העובדה כי אין כמעט תקדים להעמדה לדין בעבירת הכנה להמרדה בדרך של כתיבת מסמך, יש לתת את הדעת לתוכנו החמור במיוחד של המסמך, הכולל הוראות והנחיות אופרטיביות לביצוע מעשים פליליים קשים, וכי הנזק שהיה יכול להיות צפוי מפרסום של מסמך זה הוא רב. כן הפנה לעברו הפלילי של המערער, למרות שאינו מכביד, ולכך שהוא לא נטל אחריות ולא הביע חרטה על מעשיו אלה.