ע"פ 17743-01-16 שמש ואח' נ' מדינת ישראל

המערערים הודו במסגרת הסדר טיעון בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, ביום 14/01/14 בעת שהמערער 1 ניהל עסק להמרת כספים במגדל העמק, ולאחר שהמתלונן אשר ביקש לנכות המחאה מזויפת, תיאם את הגעתו אל מקום העסק. באותה הזדמנות המערער מס' 1 בלוויית המערער מס' 2, הלכו לחדר האחורי יחד עם המתלונן, כאשר המערער מס' 1 אוחז באקדח המוחזק ברישיון, טען את האקדח ואזק את ידיו של המתלונן, וזאת במטרה לגרום למתלונן לפעול לכך שאדם אחר יחזיר לו כספים בגין ניכיון המחאה מזויפת מיום האתמול. בנסיבות אלה, בעט המערער מס' 2 ברגלו של המתלונן והמערער מס' 1 איים עליו.

על סמך האמור, הורשע המערער מס' 1 בעבירות של כליאת שווא ואיומים והמערער מס' 2 הורשע בעבירה של תקיפה סתם.

בית המשפט קמא דחה את בקשתם של המערערים להימנע מהרשעתם, וגזר עליהם את העונשים הבאים:

על המערער מס' 1 נגזרו 5 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד חיובו לחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪.

על המערער מס' 2 נגזרו 2 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד חיובו לחתום על התחייבות כספית בסך של 2,000 ₪.

המערערים הגישו ערעור על חומרת העונשים שהוטלו עליהם, במסגרתו חזרו על בקשתם להימנע מהרשעתם וביקשו להקל בעונשיהם.

במהלך הדיון בערעור ולאחר ששמענו את טיעוני באי כח הצדדים וכן את דבריו של המערער מס' 1, קיבלו הצדדים את המלצתנו, ובהתאם לה צומצם הערעור, כך שהוא מכוון בעיקרו, לחומרת העונשים שהוטלו על המערערים. בגדר ההסדר גם הסכימה המשיבה לכך, שבית המשפט יתערב במידה מסוימת בעונשים שהוטלו על המערערים.

לאחר שנתנו דעתנו לגילם של המערערים, לעברם הנקי ולעובדה, כי העבירות בוצעו בנסיבות מיוחדות, אליהן נקלע המערער מס' 1 כאשר חש כי רומה על ידי המתלונן ושותפו, והגיב כפי שהגיב נוכח העובדה שלא זכה להיענות מהירה של המשטרה, ומבלי להתעלם מחומרת המעשה, אשר על אף היותו מעידה חד פעמית, הוא מצוי ברף הגבוה של החומרה, לפחות ביחס למעשיו של המערער מס' 1, אנו מקבלים את הערעור במובן זה, שתקופת המאסר בפועל שהוטלה על המערער מס' 1 תקוצר ותועמד על 3.5 חודשי מאסר ו עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער מס' 2 יקוצר ויועמד על 30 ימי מאסר.

עונשי המאסר ירוצו בדרך של עבודות שירות, כפי שנקבע בגזר דינו של בית המשפט קמא.

ב"כ המערער מס' 1 והמערער הדגישו בפנינו את הפגיעה שעלולה להיגרם לפרנסתו של המערער כתוצאה מהרשעתו; בהקשר זה אנו מוצאים לנכון להסתייג מן האמור בשולי גזר דינו של בית המשפט קמא, באשר להשלכה שצריכה להיות למעורבותו של המערער 1 בעבירות בהן הורשע, על המשך ניהול העסק ורישיון החזקת האקדח.