ע"פ 1727/14 א.מ נ' מ"י

השופט י' עמית:

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא השופט י' צבן) מיום 23.1.2014, אשר השית על המערער עונש מאסר בפועל של 36 חודשים בגין הצתה ואיומים כפי שיפורט להלן.

           הערעור נסב במקור על גזר הדין בלבד, אך תוקן בהמשך, משהועלתה טענה לתחולת סייג אי השפיות.

1.        המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בכתב אישום הכולל שני אישומים. לפי האישום הראשון, ביקש המערער מחברו, יוסי עזוז (להלן: עזוז) לשרוף רכב מסוג ג'יפ סוזוקי (להלן: הרכב) שהיה בשימוש שכניו של המערער (להלן: המתלוננים) ובבעלות בתם. ביום 22.10.2012 בשעות הערב, עת שהה המערער באירוע מחוץ לאזור ירושלים, הגיע עזוז למקום חניית הרכב, בקרבת ביתם של המתלוננים, שבר את חלון הרכב והחדיר לתוכו בקבוק תבערה בוער. בעקבות המעשה נשרף הרכב כליל וכן נפגע רכב נוסף שעמד בסמוך לו (להלן:אירוע ההצתה). בסיום האירוע התקשר עזוז למערער ודיווח לו כי שרף את הרכב כפי שהתבקש.

           לפי האישום השני, ביום 3.11.2012 זרק המערער אבן לעבר חלון דירתם של המתלוננים, וכן השמיע איומים כנגדם אשר הוקלטו על ידי המתלוננים, ואשר כללו, בין היתר, את הדברים הבאים: "צריך עוד היום בלילה לזרוק סוכריות ואורז על הקבר שלכם, הרכב השלישי יהיה יותר חמור, תקליטו אותי. תביאו מומחים יותר גדולים להקליט ולצלם, קנית חופשי חודשי או עוד לא? התרגלת לאוטובוסים, יאללה תתחילי לנסוע באוטובוסים". נספר לקורא כי קודם לאירוע זה, ביום 25.7.2012, הוצא צו למניעת הטרדה למשך 180 יום כנגד המערער, לבקשת המתלוננת ובעלה.

            האירועים המפורטים לעיל הינם תולדה של סכסוך שכנים ארוך שנים בין המערער למתלוננים, שתחילתו בהליכים משפטיים בשנת 2002, והמשכו בהתנכלויות מצדו של המערער ותלונות הדדיות רבות. בשנת 2006 אף נשרף רכבם של המתלוננים, אולם איש לא הועמד לדין בגין אירוע זה. החל מאותו אירוע לא החזיקו המתלוננים רכב בבעלותם, לטענתם עקב החשש מהמערער, ובמקרה שבפנינו עשו שימוש זמני ברכב של בתם.

2.        בגין האירועים המתוארים לעיל, הורשע המערער בהכרעת דינו של בית משפט קמא מיום 21.7.2013 כמבצע בצוותא בעבירת הצתה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) בצירוף סעיף 29(א) לחוק, בהפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(ב), ובאיומים לפי סעיף 192 לחוק.

           ביום 23.1.2014 גזר בית משפט קמא את דינו של המערער, ובמסגרת זאת עמד על השיקולים השונים בתיקון 113 לחוק העונשין. בית המשפט עמד על כך שהאישומים בהם הורשע המערער הינם חלק ממסכת מתמשכת של סכסוך בינו לבין המתלוננים וכי מתחם הענישה במקרה דנן הינו 60-30 חודשי מאסר. לאחר בחינת הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, ובכללן נסיבותיו האישיות של המערער, נגזרו עליו העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים בניכוי ימי מעצרו עד ליום גזר הדין; מאסר של 8 חודשים על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו אם יבצע עבירת אלימות; פיצוי למתלוננים בסך 10,000 ₪; קנס בסך 1,000 ₪.

           נספר לקורא, כי ביום 27.12.2012 הורשע עזוז על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירה של הצתה לפי סעיף 448(א) לחוק (ת"פ 22778-12-12) וכן בשלושה תיקים נוספים שביקש לצרף. ב-2.6.2013 גזר בית משפט קמא על עזוז עונש של 18 חודשי מאסר בפועל ו-8 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו.