ע"פ 1521-14 א' נ' מדינת ישראל

השופט א' שהם:

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ד"ר ע' מודריק – סג"נ), מיום 14.1.2014, בת"פ 49274-12-12.

2. המערער הורשע, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן, כמפורט להלן: שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין; נשיאת נשק ללא רשות על-פי דין, לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין; החזקת נשק ללא רשות על-פי דין, לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין; החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין; נהיגה בזמן פסילת רישיון, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה; ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח תקפה, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

3. בגין כלל העבירות שביצע המערער, ולאחר הפעלתו של עונש מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו, נגזרו על המערער 10 שנות מאסר לריצוי בפועל, שמניינם מיום מעצרו – 17.12.2012. עוד הושתו על המערער שתי שנות מאסר על תנאי, לבל יעבור, במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, אחת מהעבירות בהן הורשע, או עבירה מסוג פשע "שיש בה יסוד של אלימות"; פסילה מלהחזיק ולקבל רישיון נהיגה, למשך 5 שנים, מתום תקופת הפסילה אותה הוא ריצה בעת ביצוע העבירות; ופיצוי כספי למתלוננת בסך 5,000 ₪.

המערער אינו משלים עם חומרת עונש המאסר אשר נגזר עליו, ומכאן ערעורו.

עובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגד המערער

4. מכתב האישום המתוקן שהוגש נגד המערער עולה, כי ביום 17.12.2012, נהג המערער ברכב פרטי מסוג "סוזוקי", בדרכו לבצע שוד של כלי נשק, אותו הוא תכנן למכור לשם עשיית רווח. באותה עת, כך נטען, נהג המערער ברכב על אף שתוקפו של רישיון הנהיגה של המערער פקע ביום 14.9.2001, והמערער נפסל מלהחזיק ולקבל רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים, החל מיום 20.2.2007 (פ"ל 148/06). המערער החנה את רכבו בסמוך למפעל של חברת "אלישרא מערכות אלקטרוניות" שבעיר בני-ברק (להלן: המפעל), והחל לצעוד ברגל לכיוון המפעל. בסמוך לשעה 01:00, ולאחר שהבחין המערער במאבטחת המפעל נושאת אקדח מסוג "Glock 19C" (להלן: המתלוננת), התמקם המערער בסמוך לעמדת השמירה בה היתה המתלוננת "והמתין לשעת כושר" לביצוע השוד המתוכנן.

על-פי כתב האישום, בשעה 05:30 או בסמוך לכך, לבש המערער כפפות על ידיו, עטה כיסוי ראש על פניו, והצטייד בסכין ובאקדח דמה, הנחזה להיות אקדח אמיתי. מיד בהמשך, התפרץ המערער, דרך חלון, לחדר בו שהתה המתלוננת. המערער, כך נטען, כיוון לעברה של המתלוננת את אקדח הדמה, וצעק "אני אהרוג אותך". בתגובה, שלפה המתלוננת את נשקה ודרכה אותו. המערער, מצידו, אחז בנשקה של המתלוננת, ובין השניים התפתח מאבק פיזי במהלכו ירתה המתלוננת במערער ופגעה בכף ידו השמאלית. המערער השליך את אקדח הדמה מידו, וחטף את נשקה של המתלוננת. לאחר מכן, היכה המערער את המתלוננת בכל חלקי גופה, הטיח אותה בחוזקה על הקיר, השליך אותה על הרצפה, ובעודה שרועה על הרצפה, בעט בה המערער בעוצמה בכל חלקי גופה, והכה אותה מספר פעמים באמצעות הנשק שהיה בידיו. לבסוף, נמלט המערער מן המקום כשהוא נושא בגופו את הנשק, והסתתר, עד אשר נתפס בשעה 08:00, או בסמוך לכך.

כתוצאה ממעשיו של המערער, כך עולה מכתב האישום, נגרמו למתלוננת חבלות חמורות בכל חלקי גופה, והיא נזקקה לטיפול רפואי. המתלוננת סבלה מתפיחות קרקפתית, היא נזקקה לתפרים בראשה, ונגרם לה שבר בחוליה בגבה. עוד צויין, כי המתלוננת איבדה את הכרתה למספר שניות.