ע"פ 152-15, 160-15, 174-15, 261-15 מ' ואח' נ' מדינת ישראל

השופט נ' סולברג:

1. ערעורים מזה ומזה על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 38838-02-12 מיום 1.12.2014 (השופט ר' כרמל), בגדרו נגזרו על המערער בע"פ 152/15 (להלן: "ע'") 18 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו; על המערער בע"פ 160/15 (להלן: "טארק") 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו; ועל המערער בע"פ 174/15 (להלן: "מ'", ובמאוחד עם ע' וטארק: "המערערים") 14 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו. כמו כן הושת על כל אחד מן המערערים מאסר על-תנאי, והם חוייבו בתשלום פיצוי בסך של 10,000 ₪ לקורבן העבירה, ב' ד'.

רקע

2. ע' והאחים מ' וב' ד' עבדו כחשמלאים באתר בנייה באזור התעשייה 'הר חוצבים' בירושלים. ביום 13.2.2012, בשעה שעבדו יחדיו באותו אולם ב"בבית בינת", התגלעה מחלוקת בין מ' לבין ע', והתלקחה לכדי מריבה מילולית. במהלך המריבה נכנס לאולם אחיו ב', ואמר לע' לעזוב את מ'. ע' החל לקלל את מ' וב', מ' ביקש ממנו לעזוב את המקום, וע' עשה כן. לאחר זמן קצר שב, כשהוא מלוּוה באחיו, מ', ובחברו של אחיו, טארק, בשני כלי רכב. השלושה הגיעו בלוויית כלב מסוג פיטבול השייך למ', כלב מסוכן, נטול זמם. ע' החזיק בכלב ברצועה והחל צועק לו "מי זה", "מי זה", "תן לו", "תן לו", וכל זאת כשהוא מחווה בידיו לכיוונו של ב', וכשגם טארק ומ' מדרבנים את הכלב לתקיפה. הכלב התנפל על ב', כשהוא נועל את לסתותיו על שוק רגלו של ב'. חלק מבשר רגלו של ב' נקרע. טארק ומ' תקפו את מ' במכות אגרוף בכתפיו, ברגליו ובכל חלקי גופו, וכמו כן הכו את ב'.
3. בית המשפט המחוזי קבע כי המערערים חברו יחדיו ופעלו בצוותא להגשמת התוכנית העבריינית. בית המשפט המחוזי ציין כי הגם שאינו שולל את האפשרות שהקשר נקשר באורח ספונטני, הרי שאין בכך כדי לשלול ביצוע בצוותא. לפיכך, ועל יסוד נימוקיו, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערערים בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) וסעיף 329(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), ובעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 בנסיבות סעיף 382(א) לחוק העונשין. ע' ומ' הורשעו בנוסף גם בעבירה של החזקת כלב מסוכן, לפי סעיף 11(ג) ו-18(ג) לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002 (להלן: "החוק להסדרת הפיקוח על כלבים"), וסעיף 5 לתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים), התשס"ה-2004.

עיקרי גזר הדין של בית המשפט המחוזי

4. בהתאם לקביעתו כי מדובר באירוע כולל אחד, אשר המערערים פעלו בו "כקבוצה, כל אחד לפי תפקידו", קבע בית המשפט המחוזי כי מתחם הענישה ההולם עבור שלושתם יהיה אחד (למעט בעניינו של טארק, אשר לא הורשע בעבירת החזקת הכלב, ולכן הרף העליון של המתחם בעניינו נמוך מעט), וכי מתחם זה יעמוד על בין 8 חודשי מאסר בפועל לבין 5 שנות מאסר בפועל. לאחר שלקח בחשבון את חלקו הראשי של ע' באירוע ביחס לחלקם של טארק ושל מ', וכן את נסיבותיהם האישיות של המערערים, ובכלל זאת את נושא השיקום, גזר עליהם בית המשפט את העונשים דלעיל. המערערים מערערים על חומרת העונש שגזר בית המשפט המחוזי. מנגד, המערערת בע"פ 261/15 (להלן: "המדינה") מערערת על קולת העונש בעניינו של ע' ובעניינו של מ'. תחילה ערערו טארק ומ' גם על הכרעת הדין, אולם בגמר הדיון לפנינו ביום 13.10.2015 חזרו בהם מערעוריהם על הכרעת הדין, והשניים השלימו עם הרשעתם והודו בביצוע העבירות. נתמקד אפוא להלן בערעוריהם של השלושה על חומרת העונש, ובערעורה של המדינה על קולתו.

תסקירי שירות המבחן

5. במסגרת הטיעונים לעונש בבית המשפט המחוזי ערך שירות המבחן תסקירים בעניינם של המערערים, ולקראת הדיון בערעורים הוגשו גם תסקירים משלימים. באשר לע' צויין כי בעברו הרשעות קודמות, בכללן גם עבירות מתחום האלימות, וכי הוא בעל דפוסי התנהגות עברייניים ואלימים, כפי שבאו לידי ביטוי בעבירות בהן הורשע. שירות המבחן ציין כגורמי סיכוי לשיקום את טיפול הגמילה המוצלח שעבר, את עובדת היותו נקי מסמים מאז שנת 2009, וכן את תפקודו כאב וכבעל. מנגד, סבר שירות המבחן כי דפוסי התנהגותו האלימים והכחשתו את הכוונה האלימה במעשיו ואת חומרתם, הם בבחינת גורמי סיכון להישנות התנהגות אלימה בעתיד. לפיכך הומלץ כי יושת עליו עונש של מאסר בפועל. בתסקירים המשלימים שערך שירות המבחן לקראת הדיונים בערעורים צוין כי לא חל שינוי בתפיסתו של ע' את האירוע וכי הוא עדיין נעדר כל אמפתיה לנפגעים.

6. באשר לטארק ציין שירות המבחן כי הוא נעדר עבר פלילי, כי הוא משתייך למשפחה שומרת חוק, וכי אינו בעל דפוסי התנהגות עברייניים מגובשים. עוד צוין כי קיבל אחריות למעשיו, באופן חלקי, וכי הוא מביע חרטה ושאיפה כנה לשקם את חייו. אלה, לדעת שירות המבחן, לצד החרדה שמעוררת בו האפשרות שיוטל עליו מאסר בפועל, הם בבחינת גורמי סיכוי לשינוי חיובי. עוד עמד שירות המבחן על הסיכון הטמון בחשיפתו לנורמות עברייניות, על מצבה הקשה של משפחתו, מבחינה רפואית וכלכלית, ועל תפקידו המשמעותי במשפחה בפרנסה ובטיפול באחותו, הסובלת מפיגור שכלי. שירות המבחן ציין כי מאפייני אישיותו, הכוללים נטייה לריצוי סביבתו, לצד חיפוש אחר שייכות, מהווים גורמי סיכון להישנות מעורבות פלילית בעתיד. במאזן הכולל המלצת שירות המבחן הייתה כי יושת עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, וכן מאסר מותנה, לצד השתתפות בקבוצה טיפולית. בתסקירים המשלימים שהוגשו לקראת הדיונים בערעורים ציין שירות המבחן כי הוא מעריך את רמת הסיכון הנשקפת מטארק כנמוכה, וחזר על המלצתו לשקול ענישה שיקומית.