ע"פ 15185-07-14 קליין נ' מדינת ישראל
|
ע"פ בית המשפט המחוזי שבתו כבית-משפט לערעורים פליליים |
15185-07-14
21.9.2014 |
|
בפני השופטת: גילה כנפי-שטייניץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערער: עזרא קליין עו"ד עדי קידר |
המשיבה: מדינת ישראל פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) עו"ד אילה גלברד-יעקב |
| פסק דין | |
|
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' קורנהאוזר) מיום 26.5.2014. בפסק דין זה, הורשע המערער בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן בהעלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק. נגזרו על המערער מאסרים מותנים; 180 שעות של"צ וכן פיצוי למתלונן בסך 2,000 ₪. הערעור שלפנינו מכוון נגד הכרעת הדין בלבד.
כתב האישום
כתב האישום שהוגש נגד המערער נסוב סביב אירוע נטען מיום 20.8.2008. לפי כתב האישום, סמוך למצודת אדומים בירושלים, תקף המערער את השוטר חכימאת גאנם כשהוא ממלא תפקידו כחוק. השוטר הגיע למקום בו היה המערער וכאשר התקרב אליו צעק לעברו לעצור. אך המערער נס מהמקום. כאשר השוטר הצליח להדביקו, בעט המערער בחזה השוטר. כתוצאה מכך מעדו השוטר והמערער. באותן נסיבות בעט באשכי השוטר וכן קרע את חולצתו. לפי כתב האישום, באותו מעמד, העליב המערער את השוטר כשהוא ממלא את תפקידו כדין בכך שאמר לו: "ערבי שוטר פלשטיני ומחבל".
פסק דינו של בית משפט השלום
בית משפט השלום הרשיע כאמור את המערער בעבירות שיוחסו לו. צוין בהכרעת הדין שחלק נכבד מן המחלוקת היה סביב חוקיות פעולת השוטר חכימאת. כחלק ממחלוקת זו, כך צוין, התייחס חלק נכבד מניהול התיק למיקום האירוע, כלומר לשאלה אם מדובר ב"שטח אדום" (אסור בכניסה) או "שטח כחול" (מותר בכניסה). בית משפט קמא קבע שמהראיות שהובאו לעיונו (נ/1 עד נ/3) עולה שהמקומות השונים היו סמוכים זה לזה ובכלל זה הכפרים הערביים בסביבה. צוין בהכרעת הדין שעדי התביעה העידו באופן "חד ונחרץ" שמקום האירוע היה בשטח האדום וכי השטח האדום הוא אזור מסוכן שאסור בכניסה. מסקנת בית משפט קמא בהמשך לכך הייתה שהמערער (וחבריו), בשלב הראשון של האירוע, עברו לכאורה על הוראה האוסרת עליהם להיכנס לשטח – ושהמערער אף טען בעצמו שבאירוע קודם הוא נעצר באותו המקום רק בשל נוכחותו ושוחרר. בהמשך לכך קבע בית משפט קמא, שהימצאות המערער (וחבריו) בשטח האמור, "בהחלט עוררו את היסוד הסביר לחשד כי אלו עברו עבירה של הפרת הוראה חוקית או כי עומדים לעבור עבירה שכזו" (סעיף 6). ממילא השוטרים היו רשאים לעכב את המערער (וחבריו). בית משפט קמא קבע שאין צורך לקבוע עובדתית אם אכן המערער וחבריו היו ב"שטח האדום", אם עמדו להיכנס לשטח זה או אם הם אכן ביצעו עבירה של הפרת הוראה חוקית. נקבע שדי בכך שהראיות שהוצגו מקימות את אותו יסוד סביר לחשד על מנת להקנות לשוטרים את סמכות העיכוב.
בית משפט קמא קבע עוד, בהתייחס למהלך האירועים מנקודה זו ואילך, שהשוטר חכימאת וחבריו קראו למערער ולחבריו לעצור. המערער המשיך ללכת. בנסיבות אלה, כך נקבע, אחז השוטר ברגלו של המערער. נוכח סמכות העיכוב שקמה לשוטר והנסיבות שבהן לא נענה המערער לקריאתו קבע בית משפט קמא שהשוטר היה רשאי אף לאחוז במערער. בית משפט קמא דחה את טענת ההגנה שלפיה השוטר לא הודיע למערער טרם שאחז בו, מהי סיבת העיכוב. כך הדבר, שכן נסיבות המקרה היו כאלה שלא היה הכרח למלא את חובת ההודעה וההזדהות שכן היה בכך משום סיכול של ביצוע העיכוב (לפי סעיף 24(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים), התשנ"ו-1996). מעבר לכך, כך נקבע, השתהות מצד השוטר הייתה עלולה לסכל את ביצוע המעצר שבא סמוך לאחר מכן. בית משפט קמא גם הוסיף וציין, שנוכח תגובת המערער לקריאות השוטרים; מיקום האירוע וכן המקרה שקדם לאירוע הנדון שבמהלכו נעצר המערער בגין הימצאות במקום – ניתן לקבוע שחל הסייג לחובת היידוע וההזדהות הנובע מכך ש"זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לעצור" (סעיף 24(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי).
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|