ע"פ 1354/14אלכסנדר (סאשה) טממיאן נ' מ"י

השופט י' דנציגר:

             לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ג' נויטל) בת"פ 178-08-10 מיום 17.4.2011, במסגרתו הושתו על המערער – בעקבות הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן – שמונה שנות מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו).

תמצית כתב האישום המתוקן

1.          בשנת 2003 קשרו שמעון אברמוב (להלן: אברמוב) ואבא אליעזרוב (להלן: אליעזרוב) קשר לבצע שוד בנסיבות מחמירות בדירת המתלוננים בחולון, שבה ביצע אברמוב שיפוץ בשלהי אותה שנה (להלן: הדירה). המתלוננים, בעל ואישה, היו באותה עת כבני שמונים. אברמוב סיפר לאליעזרוב כי מדובר ב"דירה של עשירים" שיש בה כסף וזהב וחפצים עתיקים, וכי אי אפשר לפרוץ לדירה כך ש"אפשר לעשות רק שוד". על פי תכנית הקשר, תכנן אליעזרוב לבצע – בעצמו או בשיתוף אחרים – את השוד, ולהעביר חלק מהשלל לאברמוב. לתכניתם של השניים הצטרפה חברתו לחיים של אליעזרוב, זנאידה לוקיאנוב שכונתה "זינה" (להלן: זינה). אליעזרוב ביקש לאתר אנשים נוספים שיבצעו עימם את השוד, ופנה לשם כך לבנו, פליקס אליעזרוב (להלן: פליקס). פליקס פנה לשניים ממכריו – המערער, אלכסנדר טממיאן, שכונה גם "סאשה" (להלן: המערער), ואדם נוסף בשם דג'מיל אלייב (להלן:אלייב). אליעזרוב ופליקס נפגשו עם המערער ועם אלייב בנתניה ושידלו אותם לבצע מעשה שוד בנסיבות מחמירות, על ידי כך שהציעו להם לבצע את מעשה השוד בדירה תמורת חלק מהשלל. הארבעה קשרו קשר לבצע את מעשה השוד בדירה ותכננו יחד את המעשה, כשפעולותיהם המתוארות בכתב האישום נעשו במסגרת הקשר ולשם קידומו. על פי תכנית הקשר תפקידה של זינה היה לצלצל בדלת הדירה, כך שהמתלוננים לא יחששו לפתוח את הדלת בראותם אישה. על פי תכנית הקשר, מרגע שיפתחו המתלוננים את דלת הדירה, אמור היה מעשה השוד להתבצע תוך תקיפתם של המתלוננים, כפיתתם וחסימת פיותיהם.

             ביום 22.12.2003 הגיעו המערער, אליעזרוב, זינה ואלייב לבניין הדירות שבו נמצאת דירת המתלוננים, כשהם מצוידים בנייר דבק (סלוטייפ) לשם כפיתתם של המתלוננים וחסימת פיותיהם. אליעזרוב התקשר לדירה על מנת לוודא שהמתלוננים נמצאים בדירה, ומשהתברר כי אכן כך, עלו המערער, זינה ואלייב לקומה השלישית שבה ממוקמת הדירה, בעוד אליעזרוב נשאר בקומה השנייה על מנת לשמור מפני אנשים שעלולים להיכנס. זינה צלצלה בפעמון הדירה של המתלוננים, והמתלונן פתח את הדלת כדי סדק. בשלב זה אלייב, שארב במסדרון ליד זינה, התפרץ לדירה על ידי כך שדחף את המתלונן, שנפל על הרצפה. המערער נכנס אף הוא לדירה, ואילו זינה ירדה במדרגות ויצאה יחד עם אליעזרוב מהבניין, שם המתינו השניים למערער ולאלייב. אלייב תקף את המתלוננים והיכה אותם קשות. המערער ואלייב כפתו את ידיהם ורגליהם של המתלוננים בנייר דבק וחסמו את פיותיהם בנייר דבק. המתלונן, שהוכה עד זוב דם על ידי אלייב, איבד את הכרתו, והמערער גרר אותו לחדר האמבטיה והניח אותו שם. המערער ואלייב חיפשו בדירה אחר שלל ומצאו תכשיטי זהב בשווי של כ-7,150 דולר ובנוסף גם כסף מזומן. המערער ואלייב נטלו את התכשיטים והכסף ויצאו מהדירה, כשהם סוגרים אחריהם את הדלת. מחוץ לבניין פגשו השניים את זינה ואליעזרוב, וכל הארבעה נסעו יחד לאשקלון. בהגיעם לאשקלון מכר אליעזרוב את התכשיטים תמורת סך של 2,000 ש"ח. בהמשך, נפגשו כל המעורבים בדירת זינה וחילקו ביניהם את השלל – אליעזרוב וזינה קיבלו סך של 1,000 ש"ח; המערער ואלייב קיבלו 1,000 ש"ח; ופליקס קיבל מחלקו של אליעזרוב סך של 200 ש"ח. עקב מיעוט השלל וכעסו על המידע הלא מדויק שסיפק לו אברמוב, סירב אליעזרוב לתת לאברמוב חלק בשלל.

הסדר הטיעון והכרעת הדין

2.          בעקבות הודאת המערער, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן שפורטו לעיל, הוא הורשע בשתי עבירות: קשירת קשר לביצוע פשע (שוד בנסיבות מחמירות), עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ושוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש. 

העונשים שהוטלו על יתר המעורבים בפרשה

3.          המערער עזב את הארץ בסמוך לאחר האירועים המתוארים בכתב האישום, ומשכך לא הועמד לדין יחד עם יתר המעורבים בפרשה. ארבעת המעורבים המרכזיים בפרשה – אברמוב, אליעזרוב, אלייב וזינה – הועמדו לדין בסמוך לאחר האירועים, ובסופו של דבר הורשעו על פי הודאותיהם בעובדות כתב האישום שפורטו לעיל. על אברמוב נגזרו בבית המשפט המחוזי שבע שנות מאסר בפועל ועוד שנתיים מאסר על תנאי. ערעור שהגיש אברמוב לבית משפט זה נדחה [ע"א 3651/05 אברמוב נ' מדינת ישראל (7.11.2005)]. על אלייב נגזרו בבית המשפט המחוזי תשע שנות מאסר בפועל (ועוד שנה נוספת בגין כתב אישום נוסף) ועוד 18 חודשי מאסר על תנאי. על אליעזרוב נגזרו בבית המשפט המחוזי תשע שנות מאסר בפועל ועוד 18 חודשי מאסר על תנאי. על זינה נגזרו בבית המשפט המחוזי ארבע וחצי שנות מאסר בפועל ועוד 18 חודשי מאסר על תנאי. ערעורים שהגישו השלושה לבית משפט זה נדונו במאוחד ונדחו במלואם [ע"פ 2163/05 אלייב ואח' נ' מדינת ישראל (12.12.2005)]. כאמור, המערער עזב את הארץ בסמוך לאחר האירועים המתוארים בכתב האישום ושהה במשך כשבע שנים ברוסיה. המערער חזר לארץ בשנת 2010, ועם שובו הוא נעצר והוגש נגדו כתב אישום בגין מעורבותו באירועים המתוארים בכתב האישום.