ע"פ 11762-12-13 קופרמן נ' מדינת ישראל,עפ"ג 28235-12-13 מדינת ישראל נ' קופרמן

כב' הנשיאה ד. ברלינר – אב"ד

1.כללי

החל משנת 2000 היה שלום קופרמן (להלן: "המערער"), בעל רישיון לניהול תיקים ובעל ידע בשוק ההון. כשברקע מרחפת מומחיותו של המערער בתחום שוק ההון, ועל בסיס הבטחות שונות שהשמיע, העניקו לו בשנים 2002–2006 אנשים רבים הלוואות בסכומים ניכרים. בחלק מהמקרים מדובר במי שניהלו בשלב הראשון תיק השקעות אצל המערער ומאוחר יותר העניקו לו הלוואה.

בדיעבד, הפכו מעניקי ההלוואות למתלוננים, שכן כספם מעולם לא הוחזר להם. בכתב אישום שהוגש נגד המערער לבית משפט השלום בתל-אביב טענה המדינה, כי המערער קיבל מהמתלוננים את כספם במרמה, כשהוא יודע שלא יוכל לעמוד בהבטחותיו, ופעל בדרכי מרמה נוספות.

בית המשפט קמא (כבוד השופטת ל' מרגולין-יחידי) (בת"פ 4515/08), הרשיע את המערער לאחר שמיעת ראיות ב-11 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 3 עבירות של גניבה בידי מורשה וכן 6 עבירות של משיכת שיק ללא כיסוי, ועבירה של הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות. סכום הכספים שקיבל המערער במרמה מהמתלוננים עמד על סך 7.1 מיליון ₪.

מעבירות נוספות שיוחסו לו – זוכה המערער.

על המערער הוטלו 57 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי לתקופות שונות בהתאם לעבירות שמדובר בהן, וכן קנס בסך 85,000 ₪. המערער חויב בפיצוי המתלוננים בסכום כולל של 1,346,000 ₪ (להלן: "פסק-הדין").

על פסק-הדין מונחים בפנינו שני ערעורים.

המערער משיג הן על הכרעת-הדין המרשיעה הן על חומרת העונש.

המדינה משלימה עם מסקנותיו של בית המשפט קמא בכל הנוגע להכרעת-הדין, אולם לשיטתה העונש שהוטל – אינו משקף את ריבוי המקרים, סכומי הכסף שמדובר בהם ונסיבות נוספות. מכאן עתירתה להחמירו.

א.סיפור המסגרת