ע"פ 1174/14 פלוני נ' מדינת ישראל

השופט א' שהם:

1. לפנינו ערעורו של המערער בע"פ 919/14 (להלן: המערער) על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים: מ' פינקלשטיין – סג"נ; ל' ברודי; ו-ר' אמיר), בתפ"ח 334-12; וכן ערעור וערעור שכנגד על גזר הדין, שניתן ביום 31.12.2013 (ערעור המדינה במסגרת ע"פ 1174/14).

2. המערער הורשע, לאחר ניהול משפט הוכחות, בביצוע העבירות הבאות: שלוש עבירות של אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 בצירוף סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין; ותקיפת קטין על-ידי אחראי, לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין (ריבוי מקרים).

3. ביום 31.12.2013, נגזר דינו של המערער והוא נדון לעונשים הבאים: 5.5 שנות מאסר לריצוי בפועל, החל מיום מעצרו, 10.8.2012; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור, בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, עבירה לפי סימן ה' לפרק י' של חוק העונשין, או עבירת אלימות מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור, בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, כל עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות איומים; כמו-כן, חוייב המערער בתשלום פיצויים בסכום כולל של 65,000 ₪.

המערער משיג על הרשעתו בדין, ולחילופין מערער על חומרת עונשו, ואילו המדינה (להלן: המשיבה) מערערת על קולת העונש שנגזר על המערער.

עובדות כתב האישום שהוגש נגד המערער

4. ביום 16.8.2012, הוגש נגד המערער, יליד 15.3.1958, כתב אישום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. על-פי המסופר בכתב האישום, המערער נשוי ל-ב' (להלן: המתלוננת; להלן ביחד: בני הזוג), מזה כ-25 שנים, ולהם חמישה ילדים: ש', יליד 1989; או', ילידת 1993; אוד', ילידת 1993; י', יליד 1998; ו-א', ילידת 2001 (להלן: הילדים). נטען בחלק הכללי של כתב האישום, כי במהלך מרבית שנות נישואי בני הזוג, נקט המערער כלפי המתלוננת באלימות מילולית, התעלל בה ובילדים נפשית, השליט בבית "אווירת פחד מתמשכת". בתוך כך, נהג המערער לאיים על המתלוננת, ולנקוט באלימות פיזית כלפיה וכלפי הילדים. באותן השנים, כך נטען, במספר רב של פעמים, כפה המערער על המתלוננת לקיים עימו יחסי מין בכוח, בניגוד לרצונה. המערער עשה זאת, גם בסמוך לאחר שהמתלוננת ילדה, וזאת בניגוד לעצת רופא אשר טיפל בה.

5. באישום הראשון נטען, כי ביום שבת, ה-4.8.2012, בשעות הצהריים, כאשר המתלוננת ישנה בחדר השינה שבביתם של בני הזוג, נכנס המערער למיטה, וביקש לקיים עמה יחסי מין. המתלוננת סירבה לבקשתו של המערער, והשיבה כי על-פי מסורת העדה האתיופית, חל איסור על קיום יחסי מין ביום שבת. המערער התעלם מסירובה של המתלוננת, אחז בידה בכוח, קרע מעליה את שמלת הלילה שלבשה, והסיר את תחתוניה. בהמשך, אחז המערער בחוזקה בידיה של המתלוננת, תוך שהוא מכאיב לה, ולאחר מכן החדיר המערער את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת, שלא בהסכמתה.

6. בגדרי האישום השני, נטען כי במהלך שנת 2012, במועד שאינו ידוע במדויק למשיבה, ישנו בני הזוג במיטתם בחדר השינה שבביתם. באותה הזדמנות, אחז המערער בידיה של המתלוננת, העיר אותה משנתה, וביקש לקיים עמה יחסי מין. המתלוננת ביקשה מן המערער שיניח לה לישון, אולם המערער לא הגיב לבקשתה, ומשך בכוח את ידיה של המתלוננת. המתלוננת אמרה למערער כי הוא מכאיב לה, והמערער אמר בתגובה "למה את לא נותנת בכבוד בלי לגרור אותך, את אוהבת רק כוח, מה לעשות, את לא רוצה להסכים". בהמשך, אחז המערער בחוזקה בידיה וברגליה של המתלוננת, וגרם לה לכאב. לאחר זאת, החדיר המערער את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת "בכוח ובניגוד לרצונה".