ע"פ 1170/15פלוני נ' מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן:

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגן הנשיא מ' פינקלשטיין והשופטים ל' ברודי ו-ר' אמיר) בתפ"ח 558-03-13 מיום 29.1.2015, בגדרו הושת על המערער עונש של 5 שנות מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), או עבירת אלימות מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון; ופיצוי כספי בסך 100,000 ש"ח לבתו נפגעת העבירות (להלן: הבת).

כתב האישום והכרעת הדין

1. ביום 14.1.2014, המערער הורשע בבית המשפט המחוזי, על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14 שנים בידי בן משפחה, לפי סעיף 351(ג)(1) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); מעשה מגונה בקטינה בידי בן משפחה, לפי סעיף 351(ג)(3) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); תקיפת קטין או חסר ישע, לפי סעיף 368ב(א) לחוק העונשין; תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 בצירוף סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין; ותקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 בצירוף סעיף 382(ג) לחוק העונשין. כתב האישום המתוקן כלל ארבעה אישומים, הנוגעים לעבירות מין אותן ביצע המערער בבתו ולעבירות אלימות אותן ביצע בבני משפחתו. יצוין, כי האישומים יובאו להלן בסדר הבאתם בכתב האישום ולא בסדר כרונולוגי.

2. על פי עובדות האישום הראשון, בהזדמנויות רבות בין השנים 2013-2010, בעת שהבת הייתה בין הגילאים 16-13, המערער נהג לגעת בחזה מעל ומתחת לבגדיה במהלך שעות היום, וכן היה נוהג להגיע בלילות אל חדרה, שם מישש וליטף את חזה ונגע ברגליה. בנוסף, תואר כי במועד כלשהו בחודשים יולי-אוגוסט 2012, כאשר המערער והבת נמצאו בבית מלאכה בו עבד, היא אמרה לו כי היא עייפה, והוא השיב כי גם הוא עייף. המערער פרש שני מזרנים עבורם על הרצפה ונשכב מאחוריה תוך שהצמיד את גופו לגופה. הוא ביקש ממנה לאפשר לו להתקרב אליה וניסה לגעת בחזה, אך היא מנעה זאת ממנו. במקרה אחר במהלך חודשים אלו, בעת ששהו בבית המלאכה, ישבה הבת על ברכיו של המערער והוא נגע וליטף אותה בחזה, מעל לבגדיה. כמו כן, על פי המתואר, ביום 7.8.2012 ישנה הבת בחדר של אחיה, כאשר המערער נכנס והכניס את ידו מתחת לשמלתה. היא התעוררה, הדפה אותו ואף אמרה לו: "אתה לא נורמלי, תלך מכאן, אתה משוגע". בעקבות דברים אלו, המערער צחק ויצא מהחדר (מעשים אלו ייקראו להלן: עבירות המין).

3. על פי עובדות האישום השני, במהלך שנת 2008, הבת ואחותה הקטנה איחרו להגיע לביתן מבית הכנסת. האיחור עורר את חמתו של המערער, והוא החל לסטור על ראשה ולחייה של הבת ולהכות בבטנה באגרופים. כתוצאה ממכותיו, היא נפלה אל הארץ, אך הוא המשיך לחבוט בה, טלטל אותה בחוזקה והטיח אותה ברצפה. רק לאחר כחמש דקות, היא הצליחה להימלט מפניו אל עבר הדלת. עוד מתואר באישום השני, כי במועד אחר במהלך שנת 2008, סבר המערער כי הבת התחצפה לאמה בשעת ויכוח, ועל כן סטר לה בחוזקה על פניה. הבת נמלטה מפניו, אך הוא הלך בעקבותיה והכה אותה באגרופו בחזה. על פי עובדות האישום השלישי, במהלך שנת 2008, ישב המערער ללמוד תורה בסלון ביתו עם בנו, אשר היה בן 6 שנים באותו מועד. כאשר הבן לא הצליח לקרוא בתורה בהתאם לציפיותיו של המערער, המערער החל לצעוק עליו. בהמשך לכך, הוא תפס את הקטין והכה אותו בחוזקה, תוך שמשך אותו לכיוון מדרגות הבית. בהגיעם לקרבת המדרגות, אחז המערער את הקטין בכתפיו וחבט את גופו במדרגות. על פי עובדות האישום הרביעי, במועד כלשהו בשנים 2009-2008, התפתח ויכוח בין המערער לבין אשתו, ובמהלכו הוא סטר לה על פניה בחוזקה, כך שכתוצאה מהמכה היא נפלה על השיש ונחבלה (המעשים המפורטים בשלושת אישומים אלו ייקראו להלן: עבירות האלימות).

תסקירי שירות המבחן

4. מיד לאחר הרשעתו של המערער, בית המשפט המחוזי הורה על קבלת תסקיר משירות המבחן בעניינו. התסקיר הוגש ביום 19.3.2014, ובו תיאר שירות המבחן כי המערער גדל במערכת משפחתית קונפליקטואלית ולא יציבה, אשר הביאה לכך שהוא התקשה להרגיע את עצמו כילד. שירות המבחן התרשם כי למערער דפוסי אישיות נרקיסיסטיים וכי קיימים אצלו צרכי שליטה מוגברים – בין השאר כתוצאה מנסיבות ילדותו האמורות. שירות המבחן סבר כי דפוסי אישיותו המתוארים של המערער ערערו את יכולתו לווסת את דחפיו הרגשיים והמיניים והיוו, בין היתר, את הרקע לעבירות מושא כתב האישום. בנוסף, צוין בתסקיר כי המערער החל טיפול בקבוצה טיפולית ארוכת טווח המיועדת לעברייני מין, וכי הוא ביטא במסגרתה רצון לעבור תהליכי שינוי. שירות המבחן המליץ על דחיית מועד מתן גזר הדין בארבעה חודשים, לצורך המשך הטיפול במערער ולצורך הפנייתו להערכת מסוכנות מינית.

5. בדיון שנערך ביום 24.3.2014, בית המשפט המחוזי קיבל את המלצות שירות המבחן, והורה על עריכת הערכת מסוכנות למערער ועל עריכת תסקיר משלים על ידי שירות המבחן בעקבותיה. בתסקיר המשלים שהוגש ביום 7.7.2014, שירות המבחן עמד על כך שהמערער המשיך להגיע בקביעות לפגישות הקבוצה הטיפולית, וכי במסגרת הקבוצה גילה עמדה פעילה וייחודית, אשר התאפיינה בכנות ובעימות עצמי עם מעשיו. מאידך, שירות המבחן התרשם כי המערער התקשה להעריך באופן מלא את הפגיעה שפגע בבת ובמשפחתו ונטה לצמצם אותה. שירות המבחן אף העריך כי יכולתו של המערער להבין את חומרת התנהגותו היא נמוכה. על יסוד התרשמות זו ומאפייניו האישיותיים של המערער, שירות המבחן מצא כי רמת המסוכנות הנשקפת ממנו היא בינונית-נמוכה, וכי קיימת אפשרות ששילובו בתוכנית טיפולית ארוכת טווח תפחית את הסיכון עוד יותר. נוכח חומרת וכמות העבירות בהן הורשע המערער, שירות המבחן המליץ על עונש מאסר בפועל, תוך התחשבות בפוטנציאל השיקומי שלו (להלן: התסקיר המשלים הראשון).