ע.ע. בנייה ברמה אחרת בע"מ נ' שפורן

החלטה

בפני בקשה להפקדת ערובה ולהארכת מועד להגשת כתב הגנה

הרקע לבקשה

בין הצדדים נחתם ביום 2/1/11 הסכם לצורך ביצוע עבודות בניה במקרקעין המצויים ברחוב הגולן בתל אביב.

כעולה מכתב התביעה, הטענות הן שהמשיבה החלה בעבודות הבנייה כאמור בהסכם, אולם במהלך ביצוען, לאחר שהגיעה הבנייה לשלב מתקדם לשביעות רצון המבקש, הורה זה על סילוק המשיבה מאתר הבנייה ובכך הפר את ההסכם באופן חד צדדי. עוד עולה, כי חרף בקשותיה הנשנות של המשיבה- סירב המבקש להעביר לידיה את יתרת התשלום בגין העבודות.

לפיכך, תובעת המשיבה 295,000 ₪, אשר מהווים לטענתה, יתרת התשלום.

טענות המבקש, בתמצית

על פי סעיף 353(א) לחוק החברות והפסיקה בעניינו- הרי שהואיל ומדובר בחברה בע"מ- יש לחייבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו. היה ומבקשת המשיבה לסתור חזקה זו- הרי שהנטל מוטל על כתפיה.

עוד מבהיר המבקש כי התביעה אשר בה עסיקנן, הינה תביעה מורכבת. כתב התביעה אינו חושף את המסכת העובדתית במלואה- הפסקת העבודות בוצעה לאחר שהמשיבה הפרה את ההסכם הפרה יסודית ושולם לה הסכום של 890,000 ₪ בגין עבודותיה, ומשכך, ברי כי ההוצאות בגין ניהול ההליך תהיינה גבוהות.

באשר למצבה הכלכלי של המשיבה, טוען המבקש, כי זה איננו איתן- כך עולה מכתב התביעה עצמו וכן מעיון ברשם החברות, אשר מעלה, כי על המשיבה מוטלים שעבודים רבים, רובצים לפתחה חובות לרשם החברות בגין העדר תשלום והונה הרשום מוערך בכ- 10,000 ₪ בלבד.

זאת ועוד, מנהל המשיבה עצמו, הבהיר, כי על מנת שיוכל להגיש התביעה דכאן, היה עליו לאסוף את הסכום הדרוש לצורך תשלום האגרה, משך מס' חודשים.

בהקשר זה , מציין המבקש כי אין לתלות את מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה בתביעה ובעובדותיה, שכן אין זה סביר כי חברה בע"מ אשר פעלה משך שנים, נקלעת למצוקה כלכלית אך בשל הפסקתו של פרויקט אחד, אשר שולם ברובו.

משכך, מבקש הוא כי בית המשפט יורה על הפקדת הערובה כמבוקש.

עוד מבוקש כי תינתן ארכה להגשת כתב הגנתו, כך שזה יוגש בתוך 30 יום מהפקדת הערובה וזאת על מנת למנוע הוצאות מיותרות, במידה וזו לא תופקד במועד והתביעה תסולק על הסף.

טענות המשיבה, בתמצית

לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה לחיובה בהפקדת ערובה, שכן המבקש לא עומד בתנאי סעיף 353(א) לחוק החברות. לשיטתה, המבקש לא הוכיח כי במידה ותידרש לעשות כן- לא תוכל לשאת בתשלום הוצאותיו, לא צירף ראיות בעניין זה ואף לא הוכיח כי מבחינה מהותית- יש לחייבה.

לטענת המשיבה- הפסקת עבודות הבניה, אשר נעשתה באופן חד צדדי אמורה להתבצע בהתאם להוראות חוק החוזים, באשר מהווה היא הפרה של החוזה ובמקרה דנן- לא נעשה כן . כן, מבהירה היא, כי סילוקה מאתר הבנייה, כאשר זו הייתה בשלביה הסופיים ומבלי מתן ארכה לצורך תיקון ההפרה, נעשתה בחוסר תום לב ומתוך כוונה להתחמק מתשלום מלוא התמורה בגין העבודות.

לסיכום טוענת היא, כי בבוא בית המשפט להכריע האם לחייב תובע בהפקדת ערובה, עליו לשקול בין היתר, האם הוגשה התובענה בתום לב, להעריך סיכוייה ולבחון האם הגשת הבקשה להפקדת ערובה נועדה אך למנוע הגשת התביעה. על פי גישתה, במקרה זה ולנוכח הנסיבות, הרי שסיכויי הצלחת התביעה גבוהים ועולים כדי אי חיובה בהפקדת ערובה.

תשובת המבקש, בתמצית

בפתח תשובתו, מלין המבקש על הגשת תגובת המשיבה באיחור, מבלי ליתן לכך נימוק ענייני ועל העתקת חלקים מכתב התביעה לתגובה לבקשה. עוד מבהיר המבקש כי התצהיר אשר צורף לתגובה, לא מהווה תצהיר ראוי לתמיכה בטענותיה העובדתיות של המשיבה בדבר טיב העבודות שבוצעו.