ע"ע 9657-02-15 יהודה פלדות בעמ מ' צילביץ'

השופט אילן איטח

1.לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט יוסף יוספי ונציגי הציבור מר אביתר כהן ומר דב אבדור; סע"ש 44795-09013 ו- 34656-10-13) מיום 5.1.15, בו התקבלה ברובה תביעת המשיב לתשלומים שונים בגין תקופת עבודתו אצל המבקשת וסיומה. תביעה שכנגד שהגישה המבקשת נדחתה במלואה.

הרקע לבקשה:

2.המבקשת היא חברה פרטית, העוסקת בתחום עיבוד המתכות, ולה בין היתר, מפעל המשמש למחזור גרוטאות ברזל. המשיב החל לעבוד במבקשת ביום 1.2.11, תחילה כמסווג ולאחר מכן כמנהל משמרת. במסגרת עבודתו היה על המשיב לקבל מטען גרוטאות, ללוות את פריקת המטען, ולהביא לכך שהפסולת במטען תסווג ותקבע כמותה, כך שהמבקשת תשלם רק עבור המתכת. ביום 29.8.13 נערכה למשיב פגישה עם קצין הביטחון של המבקשת, במהלכה נאמר לו כי התעוררו חשדות על היותו מעורב בזיוף נתוני סיווג גרוטאות תמורת שוחד. לאחר הפגישה, הוצא המשיב לחופשה, וביום 10.9.13 זומן לשימוע. לאחר קיום הליך השימוע, ביום 16.9.13 פוטר המשיב מעבודתו תוך שלילה מלאה של פיצויי הפיטורים ושל תמורת ההודעה המוקדמת, זאת בשל החשדות האמורים.

3.בעקבות פיטוריו עתר המשיב למתן סעד זמני, המחייב את המבקשת, בין היתר, להשיבו לעבודה. לחילופין עתר המשיב לסעדים כספיים שונים ובכללם פיצויי פיצויים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין. הצדדים הגיעו להסכמה לפיה לא תהיה הכרעה בסעד זמני, אלא בתיק העיקרי.

המבקשת טענה מנגד כי המשיב אינו זכאי לקבלת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, לאור הנסיבות בהן פוטר. המבקשת הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה עתרה לחיוב המשיב בתשלום פיצוי בגין הנזקים שגרם לה וכן בהשבת כספי השוחד שקיבל. מטעמי אגרה הועמדה התביעה שכנגד על סכום של 200,000 ₪.

4.בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב ברובה ודחה את התביעה שכנגד במלואה. בית הדין קבע כי המבקשת לא הוכיחה את האשמות החמורות כלפי המשיב, ולא הציגה אפילו ראיות לכאורה. בית הדין העדיף את עדותו המהימנה של המשיב וקיבל אותה במלואה, בעוד שלגבי עדי המבקשת קבע כי הינן עדויות סותרות בחלקן, המנוגדות לראיות שהוגשו ולעיתים אף סתרו זו את זו. בית הדין קבע כדלקמן:

• אין בסרטון שתיעד את הפגישה עם קצין הביטחון ראיה לכך שהמשיב קיבל כספי שוחד או טובות הנאה אחרות, או שעובדים אחרים באו אל המשיב ומסרו לו כי אף הם קיבלו כספי שוחד; מהפגישה עולה שקצין הביטחון הטיח במשיב האשמות כלליות ללא פירוט, המשיב הכחיש את כל ההאשמות, וביקש לראות את החומר הרלוונטי, אך לא נענה;

• אין בצפייה בסרטון המתעד פגישה עם עובד אחר בשם אבנר חנסב שמדבריו עולה כי המשיב קיבל שוחד מנהגים, כדי לשמש כראיה כנגד המשיב. זאת מהנימוקים הבאים: לא הוגש סרט מלא של הפגישה, אלא שלושה סרטונים קצרים וקטועים, שמהימנותם אפסית, וגם אותו עובד לא העיד בבית הדין, ללא כל הסבר מטעם המבקשת; מצפייה בסרטונים עולה כי בן שיחו של העובד אבנר חנסב עשה הכל כדי "לחלץ" ממנו אמירות כנגד המשיב, וזאת גם לאחר שאבנר דיבר בשבחו של המשיב;

• השימוע שנערך למשיב לקה בחסר, שכן לא ניתנה לו הזדמנות אמיתית להתגונן, הוטחו בו האשמות כלליות, ללא הצגת ראיות, ואף לא נמסרו לו פרטים ומועדים אליהם יוכל להתייחס; השימוע נערך בחוסר תום לב, שכן מטרתו לא היתה לבדוק אם המשיב עשה את המעשים בהם נחשד, אלא לנסות לדלות ממנו מידע ו"לסחוט" הודאה, מבלי למסור לו דבר;

• המבקשת הפעילה חוקר חיצוני, אשר ערך חקירה והכין דו"ח בהתאם, אך דו"ח זה הוסתר מבית הדין ומהמשיב;

• לא הוכחו נהלים הקיימים במבקשת; התקבלה גרסתו של המשיב לפיה פעל בהתאם לנהלים ששררו מעת לעת; משההנחיות שונו מעת לעת, נדחתה גרסת המבקשת לפיה המשיב פעל בניגוד לנהלים או שקיבל כספי שוחד;