שוטרים שלמדו לימודים תורניים במכללת "יחווה דעת" אינם זכאים לתשלום תוספת שכר בגין לימודים אקדמאים
:
| גרסת הדפסה
|
ע"ע בית דין ארצי לעבודה |
7508-01-13,10524-01-13
31.1.2016 |
|
בפני השופטים: 1. רונית רוזנפלד 2. אילן איטח 3. יגאל פליטמן-אב"ד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערערים: בע"ע 7508-01-13:אליהו אלעזר ו-11 אח' בע"ע 10524-01-13:משטרת ישראל עו"ד בע"ע 7508-01-13:אשר אוחיון עו"ד צבי זינגר עו"ד מעין נעמה עטיה עו"ד אסנת דפנה |
המשיבים : בע"ע 7508-01-13:משטרת ישראל בע"ע 10524-01-13:1. אליהו אלעזר ו-8 אח' 2. יוסף ולד ו-47 אח' עו"ד בע"ע 10524-01-13דוד שמרון עו"ד אלי אברך בע"ע 7508-01-13: אסנת דפנה |
| פסק דין | |
השופט אילן איטח
- לפנינו[1] ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת יפה שטיין ונציגי הציבור גב' ירדנה רוביו ומר אילן לוי; תע"א 3625/09 ו-תע"א 3847/09), שבמסגרתו נדונו הליכים משפטיים למתן סעדים זמניים ועיקריים לגבי שתי קבוצות שוטרים: קבוצה אחת (אליהו אלעזר ו-8 אח'; בש"א 1731/09 ו-ע"ב 3625/09), שתיקרֵא להלן – קבוצת אלעזר; וקבוצה שנייה (יוסף ולד ו-47 אח'; בש"א 1805/09 ו-ע"ב 3847/09), שתיקרֵא להלן – קבוצת ולד. במסגרת ההליכים האמורים נדונה שאלת זכאותם של השוטרים הנמנים על שתי הקבוצות האמורות, להכרה בלימודיהם במכללת "יחווה דעת" בירושלים (להלן – המכללה), כלימודים השקולים לתואר אקדמי. בית הדין האזורי דחה את התביעות להכרה כאמור, אך קבע כי בנסיבות העניין על המשטרה (להלן גם – המדינה) לקבוע את ההסדרים הנדרשים לשם השלמת לימודיהם של השוטרים.
רקע עובדתי וההליכים
- מהתגובה המקדמית של המשטרה לעתירה בבג"ץ אלחננוב[2] ומהנספחים לה – שהיו נספח לתצהירה של גב' עפרה ברטוב בהליך לסעד זמני בבש"א (י-ם) 1731/09 (להלן – התגובה לעתירה), ולכן מהווים חלק מהראיות שבתיק – ומכלל החומר המצוי בתיק, עולות עובדות הרקע הבאות:
הרבנות הראשית – תעודות ונהלים
- מועצת הרבנות הראשית לישראל (להלן – הרבנות) מעניקה תעודת סמיכה לרבנות, המכונה תעודת "יורה יורה", וזאת כחלק מתפקידה לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם – 1980. במשך השנים, כחלק מהמגמה להעלאת רמת ההשכלה של עובדי השירות הציבורי, החלה הרבנות להנפיק, בנוסף לתעודות "יורה יורה", אישורים על "השכלה תורנית גבוהה", ובקיצור – השת"ג[3] (להלן – תעודת השת"ג). תעודה זו נועדה להקנות, במקום העבודה, מעמד זהה למעמד של בעל השכלה אקדמית.
- ביום 14.2.1996 קבעה מועצת הרבנות כללים למתן תעודות רבנות, ובכלל זה תעודות "יורה יורה" ותעודות השת"ג (להלן – כללי 1996)[4]. לפי כללי 1996, תעודת "יורה יורה" מכירה בכך שמקבלהּ מוסמך "להורות הלכה בישראל", ותעודת השת"ג "מעידה על בעליה שהוא ראוי לקבל מעמד זהה למעמדו של בעל השכלה אקדמית מקבילה, בהתאם לדרישות הגוף אליו מופנית התעודה".
- במחצית השנייה של שנות ה-90' הוקמו בארץ מסגרות לימוד שונות שאִפשרו לאנשי כוחות הביטחון, ובכללם שוטרים, לרכוש השכלה תורנית גבוהה לא לשם קבלת תעודת "יורה יורה" או תעודה אחרת מטעם הרבנות, אלא לשם קבלת תעודת השת"ג, וזאת במטרה לקבל תוספות שכר. בתחילה נפתח מסלול לימוד במכללה, ובהמשך נפתחו מסלולי לימוד במוסדות נוספים. הלימודים באותם מוסדות נמשכו בין שמונה חודשים לשלוש שנים, לרוב שנתיים. במכללה נמשכו הלימודים שלוש שנים. להלן נסקור חלק מההתפתחויות.
- בשלב כלשהו, ככל הנראה עוד לפני חודש נובמבר 1997, פרסמה המכללה[5] כי היא מקימה, בשיתוף הרבנות והמשטרה, "מרכז השתלמויות ללימודי ההלכה ומקורותיה", ובו שלושה מסלולי לימוד המיועדים לשוטרים (להלן – התכנית החדשה של המכללה או התכנית החדשה): מסלול אחד בן שנתיים וחצי (שבהמשך הוארך לשלוש שנים) המקנה תואר "אקויולנטי – A."; מסלול שני בן שנתיים נוספות המקנה תואר "אקויולנטי – M.A."; לגבי שני מסלולים אלה הודיעה המכללה כי הם יקנו תעודת השת"ג; השלישי, מיועד למסיימי המסלול השני – שנתיים נוספות של לימודים לקבלת תעודת "יורה – יורה".
- במכתב למכללה מיום 1.2.1998 מאת המנהל דאז של מחלקת הבחינות ברבנות, הרב שמואל סגל, נכתב כי הרבנים הראשיים נתנו את הסכמת הרבנות לתכנית החדשה[6]. עוד נכתב כי על מנת לקבל תעודת השת"ג יצטרכו הלומדים בתכנית החדשה לעמוד בלפחות שלוש בחינות של הרבנות, כי "על כל תלמיד להמציא לפני הרה"ר [הרבנות הראשית – א.א.] מסמכים המאשרים קביעות עיתים לתורה במוסדות תורניים לפחות ארבע שנים רטרואקטיבית (לצורך כך ניתן לצרף את שנות הלימודים ..... שנקבעו לשנתיים וחצי)" (הדגשה הוספה – א.א.), וכי תלמיד שיחסרו לו שנות לימוד, יוכל להשלימן בקורסים מיוחדים שיכללו בחינות נוספות.
- האישור לתכנית החדשה של המכללה פתח "מירוץ" של גורמים נוספים אשר זיהו את "הפוטנציאל" וביקשו לקבל מהרבנות אישורים לתכניות לימוד דומות. "מירוץ" זה "צינן" את נכונות הרבנות, ובכללם הראשון לציון דאז – הרב אליהו בקשי דורון (להלן – הרב בקשי דורון), להעניק אישורים כאמור.
- ביום 26.10.1998 קבעה הרבנות נוהל עדכני להנפקת תעודת השת"ג (להלן – כללי 1998)[7]. כללי 1998 באו במקום כללי 1996. על פי כללים אלה, לשם קבלת תעודת השת"ג נדרשות, בין היתר, לפחות חמש שנות לימוד בישיבה גבוהה, לאחר הגיע הלומד לגיל 18. על פי המצוין בכללי 1998, הדרישה לחמש שנות לימוד היא על אף שחוזר מנכ"ל משרד החינוך קובע כי די בארבע שנות לימוד. עוד נדרש לפי כללי 1998 כי הלימודים יהיו בהיקף של 10 שעות יומיות לפחות; מבקש התעודה קיבל שתי תעודות סמיכה לרבנות[8] ועמד בשלוש בחינות המתקיימות על ידי הרבנות "או בישיבה או בכולל שהוא למד".
- ביום 4.2.1999 קיימה ועדת הבחינות (הפועלת במסגרת מחלקת הבחינות של הרבנות), בראשות מר יצחק אוחנה שהחליף את הרב סגל, ישיבה, שבה השתתף גם הרב בקשי דורון. מטרת הישיבה היתה לדון במצב שנוצר עקב אותו "מירוץ", והוחלט בה שלא להכיר עוד בתכנית החדשה של המכללה ובתכנית מקבילה של מוסד אחר (בית המדרש "דרכי הוראה לרבנים"), מלבד לגבי "הקבוצה שכבר החלה ללמוד ביחוה דעת שיש לאפשר לה לסיים את הלימודים, הבחינות יעשו על ידי בוחני הרבנות הראשית"[9].
- ביום כ"ג בסיוון תשנ"ט (7.6.1999) קיימה אותה הוועדה ישיבה נוספת בעניין "מתן השכלה תורנית גבוהה לכוחות הבטחון". לישיבה זו הוצאו שני פרוטוקולים חתומים[10]: האחד נושא את התאריך 14.6.1999. השני נושא את התאריך 20.6.1999. בשניהם צוין כי תאושר התכנית החדשה של המכללה (ובית המדרש "דרכי הוראה לרבנים") למתן תעודות השת"ג בתנאי של שנתיים לימוד[11] ועריכת בחינות על ידי הרבנות. בפרוטוקול השני נכתב כי יקבעו תנאים נוספים יחד עם נשיא מועצת הרבנות. בשני הפרוטוקולים נקבע כי העניין ידווח למועצת הרבנות.
- שאלת סוג התעודה שניתן להנפיק ללומדים במסגרות דוגמת המכללה הגיעה ביום 25.10.1999 לדיון במועצת הרבנות, שהיא המוסמכת בעניין (להלן – פרוטוקול 16)[12]. לאחר דין ודברים הוחלט כי תוקם ועדה שתקבע "שם חדש לנושא כולו", כדי לבדלו מהתארים שהוענקו עד לאותה העת, "ותקבע קריטריונים ברורים" לתכניות וללומדים, תוך שהלומדים יחתמו כי הם מודעים לכך שהרבנות אינה מתחייבת שלימודיהם במוסדות האמורים יוכרו על ידי גורמים אחרים.
טרם שנמשיך, נציין כי בסיכומים שלפנינו הפנתה המשטרה לפרוטוקול מועצת הרבנות מיום 17.1.2000 (להלן – פרוטוקול 18), שבו שבה ואושרה ההחלטה שהתקבלה בישיבה מושא פרוטוקול 16 בקשר ללומדים מקרב אנשי מערכת הביטחון. לפי הנטען על ידי המשטרה, פרוטוקול 18 צורף כנספח מש/14 לתגובה לעתירה. אלא שמעיון בתגובה לעתירה המצויה בתיק בית הדין עולה כי חרף הנקוב בגוף התגובה, נספח מש/14 אינו פרוטוקול 18 שהמשטרה מפנה אליו, אלא צורף שם מסמך אחר. כך שלכאורה פרוטוקול 18 אינו מהווה מוצג בתיק.
גם אם פרוטוקול 18 אינו מוצג בתיק, אין הדבר גורע מהעובדה כי ההחלטה היחידה של הרבנות המונחת לפני בית הדין היא זו שהתקבלה בפרוטוקול 16, ולכן לדחיית הגשתו של פרוטוקול 18 אין משמעות.
- בבג"ץ אלחננוב נקבע כי אף שהוחלט כי ייקבעו קריטריונים ברורים לתכניות וללומדים, הרי שבסופו של דבר לא נקבעו קריטריונים שכאלה. נציין כבר עתה (לאור טענות המערערים שיפורטו בהמשך) שגם אם נתעלם מקביעה עובדתית זו לעניין אי קביעת הקריטריונים, הרי שממילא לא הוכח על ידי מי מהצדדים להליך כי קריטריונים כאמור אכן נקבעו.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|