ע"ע 66477-09-14 במברגר - רוזנהיים בע"מ ואח' נ' גורן

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב – יפו (השופטת אוסנת רובוביץ- ברכש; ס"ע 32705-02-12), אשר קיבל את תביעתו של המשיב וקבע כי התקיימו בינו לבין המערערות יחסי עובד ומעביד ופסק לו פיצויי פיטורים ורכיבים נוספים בעקבות סיום ההתקשרות.

2.ערעור המערערות מופנה לקביעות בית הדין האזורי בעניין זכאותו של המשיב לפיצויי פיטורים בנסיבות התפטרותו וגובה השכר הקובע לעניין פיצויי הפיטורים.

3.בית הדין האזורי בהסתמך על העדויות והראיות שהובאו בפניו, קבע כי המערער התפטר בנסיבות בהן אין לדרוש מעובד להמשיך בעבודתו, ויש לראות בהתפטרות זו כפיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים התשכ"ג – 1963 (להלן: החוק), וזאת לפי סעיף 11 (א) סיפא לחוק.

4.ב"כ המערערות טען בהרחבה כי התפטרות המשיב איננה נופלת בגדרי סעיף 11 (א) סיפא לחוק. לאחר שבחנו את טענות באי כוח הצדדים בעניין זה, ועיינו בפסק דינו של בית הדין האזורי, הננו סבורים כי בית הדין האזורי, על פי העדויות והראיות שהובאו בפניו והממצאים העובדתיים שקבע, יישם נכונה את הוראת הסעיף וההלכה הפסוקה בקשר אליו. לפיכך לא מצאנו כי יש מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי ובמסקנתו המשפטית, ואנו מאשרים את פסיקתו לפיה המערער זכאי בנסיבות התפטרותו לפיצויי פיטורים.

6.באשר לקביעת בית הדין האזורי את בסיס השכר לצורכי תשלום פיצויי פיטורים, ב"כ המערערות טען כי נפלה טעות בפסיקתו של בית הדין האזורי בכך שקבע כי השכר האחרון הקובע הינו השכר ששולם למשיב עבור תקופת ההודעה המוקדמת במהלכה יעביר בצורה מסודרת את תפקידו.

7.לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועיינו בפסק דינו של בית הדין האזורי, הננו סבורים כי אכן חישוב פיצויי הפיטורים נעשה על בסיס השכר הזמני שנקבע לתקופת ההודעה המוקדמת. משכך אנו מקבלים את טענת ב"כ המערערות כי השכר הקובע הנכון הוא השכר האחרון טרם השינוי הזמני והוא עומד על סך 27,000 ₪.

8.על כן, בנקודה זו, הערעור מתקבל כך שמן הסכום שפסק בית הדין האזורי כפיצויי פיטורים (בסך 265,166 ₪ קרן) יופחת סך של 71,666 ₪ (קרן). משהתברר במהלך הדיון כי סכום פיצויי הפיטורים שנפסק שולם במלואו למשיב, על המשיב להחזיר את הסכום שקיבל ביתר לפי קביעתנו זו.

9.מאחר שהערעור התקבל בחלקו, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ו (21 ספטמבר 2015), בנוכחות הצדדים.