עו"ד שרית אודליה וידס נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

1.במהלך הדיון בערעור הציע בית הדין לצדדים הסדר מוסכם כמפורט להלן:

"1.מבלי לפגוע בטענות כל צד, על מנת לסיים את ההליך בדרכי שלום, מוצע כי ישולמו למערערת פיצויי פיטורים מוגדלים בסך של 93,750 ₪ ברוטו וזאת בנוסף לשחרור כל הכספים שהצטברו למערערת בקופות השונות אליהן הופרשו כספים במהלך תקופת עבודתה. תקופת העבודה לצורך חישוב פיצוי הפיטורים היא מחודש יוני 2008 ועד 30.6.2013 והבנק יתן למערערת טופס 161 על מנת שתמציא אישור על שיעור המס שיש לנכות, אם בכלל.

2.ענין ההוצאות שנפסקו לחובת המערערת בבית הדין האזורי, יושאר לשיקול דעתו של בית הדין.

3.ההסדר המוסכם כאמור לעיל, יבוא חלף פסק דינו של בית הדין האזורי.

4.ההסדר האמור לעיל, הינו למיצוי סופי ומוחלט של כל תביעות או טענות המערערת מכל סוג שהוא כלפי המשיב ו/או בנק דיסקונט למשכנתאות, ו/או מי מטעמם ו/או מי מעובדיהם, בעבר ובהווה. במקביל למשיב לא יהיו תביעות או טענות מכל מין וסוג שהוא כנגד המערערת או מי מטעמה".

2.הצדדים הודיעו כי ההסדר המוסכם מקובל עליהם.

3.ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסדר המוסכם בין הצדדים, שבא חלף פסק דינו של בית הדין האזורי.

4.בהתאם לסעיף 2 להסדר המוסכם אנו קובעים כי סכום ההוצאות שנפסק לחובתה של המערערת בבית הדין האזורי יופחת ויעמוד על סך של 10,000 ₪. ככל שהמערערת שילמה את סכום ההוצאות, יושב לה סכום ההוצאות ששילמה מעבר ל- 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום ועד למועד השבתו בפועל.

5.כל צד יישא בהוצאותיו בערעור.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ז (07 מאי 2017), בהעדר הצדדים.