שלומי חמסי נ' בבילון בע"מ

ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט דורי ספיבק ונציגי הציבור גב' נעה נוריאל ומר רן ורדי; ס"ע 23936-01-11; דמ"ש 44820-01-11), שבו נדחתה תביעתו של מר שלומי חמסי (להלן - חמסי) לתשלום זכויות שונות בקשר לעבודתו ולסיום עבודתו בחברת בבילון בע"מ (להלן - בבילון או החברה), ונתקבלה חלקית תביעתה של החברה לחייב את חמסי לשלם לחברה החזר הוצאות שונות וכן הפרשי הפרשות סוציאליות, בקיזוז יתרת דמי הבראה. כמו כן חויב חמסי בתשלום הוצאות משפט בסך של 7,500 ₪.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים סבה על נסיבות סיום קשר העבודה – פיטורים או התפטרות, והתנהלות הצדדים באירועים שונים בתקופה בה הסתיים קשר העבודה בין הצדדים. בנוסף, היו לצדדים תביעות כספיות שונות זה מזה. נדון תחילה במחלוקת העיקרית - נסיבות סיום קשר העבודה, ועל יסוד ההכרעה במחלוקת זו נדון בתביעותיהם ההדדיות של חמסי ושל החברה

נסיבות סיום קשר העבודה והתנהלות הצדדים:

השתלשלות האירועים, כעולה מכלל החומר שבתיק:

חמסי עבד בחברה מיום 3.2.2008 כמפתח תוכנה. עם תחילת עבודתו עמד שכרו על 22,000 ₪ לחודש, ולכך נוספו תכנית אופציות וזכויות סוציאליות שונות. בסמוך לאחר תחילת העבודה הועמד לרשות חמסי רכב צמוד (ליסינג), תמורת ניכוי 2,500 ₪ ממשכורתו.

תחילתם של האירועים שבסופם הגיע לסיומו קשר העבודה בין חמסי לבין החברה ביום 21.10.2010, עת חמסי זומן לשימוע לפני פיטורים. בטרם נפרט את השתלשלות האירועים מיום 21.10.2010 כעולה ממכלול הראיות שבתיק, נציין כי בכל הנוגע לרקע לאירועים היו לצדדים גרסאות מנוגדות. חמסי טען כי החברה נהגה בו בחוסר התחשבות קיצוני, וכן גרמה לו לנזקים בריאותיים חמורים בשל העובדה שהעמדה שבה עבד לא הייתה מותאמת לשעות עבודתו הארוכות, והוא אף אושפז עקב מצבו הבריאותי; נוכח איומי החברה כי אם לא יתייצב לעבודתו יפוטר, פעם אחר פעם נאלץ להתייצב לעבודה חרף מחלתו שגרמה לו לכאבים קשים. בנוסף טען כי בתקופה האחרונה לעבודתו הוא בוזה והושפל על ידי מנהלים שונים בחברה. בסופו של דבר, החליטה החברה לפטרו בשל מחלתו ורצונה להתחמק מתשלום בונוסים ואופציות שהגיעו לו. החברה טענה מנגד כי נשקלה כבר בשנת 2009 האפשרות לפטר את חמסי מעבודתו, נוכח אי שביעות רצון מתפקודו; בשנת 2010 חלה הרעה בתפקודו, ומטעם זה הוא זומן לשימוע ביום 21.10.2010.

כאמור, ביום חמישי, 21.10.2010, נמסר לחמסי על ידי הממונה עליו, מר יובל פלג (להלן –פלג), מכתב זימון לשימוע לפני פיטורים, שנקבע ליום ראשון 24.10.2010 בשעה 10:00. לגרסת חמסי, שלא נסתרה בעדויות החברה, מכתב הזימון לשימוע נמסר לו בשעה 17:00. הנימוקים לפיטורים במכתב שנמסר לחמסי היו – "חוסר התמקדות במשימותיך" ו- "אי התאמה מקצועית לצוות" (נציין, כי הוכן מכתב בנוסח שונה על ידי מחלקת משאבי אנוש, שבו הנימוק השני לפיטורים היה "אי התחייבות לתפקיד", שלא נמסר לחמסי, ובשלבים ראשונים של ההתדיינות החברה צירפה אותו לכתבי הטענות כמכתב שנמסר לחמסי (נספח 3 לכתב ההגנה). אין בעובדה זו כדי לשנות את תוצאת פסק הדין).

ביום ראשון, 24.10.2010 שלח חמסי מייל לפלג ובו הודיע: "בוקר טוב, אני לא מרגיש טוב, ולכן אני לא אגיע היום". באותו יום, 24.10.2010, ניתן לחמסי אישור מחלה של "מכבי שירותי בריאות", חתום על ידי ד"ר דז'ברוב רוסטם, לפרק זמן בן 39 יום, עד יום 1.12.2010. בחותמת הרופא נרשם "המרכז הרפואי ע"ש וולפסון, ד"ר דז'ברוב רוסטם". כבר בשלב זה נציין כי חמסי לא המציא את אישור המחלה לחברה באותו יום, אלא לאחר שלושה שבועות, רק ביום 15.11.2010, וזאת לפי דרישתה של חשבת השכר של החברה גב' אתי הוק (להלן – הוק). עוד יש לציין כי על פי אישורים שונים חמסי היה בטיפולו של ד"ר דז'ברוב גם בעבר, הופנה על ידו לבדיקות שונות, ואף ניתנו לו על ידו אישורי מחלה בעבר (אישור מיום 1.6.2010; אישור מיום 15.6.2010; אישור מיום 5.7.2010).

ביום 7.11.2010 שלח חמסי מייל נוסף לפלג וכן ליוסף ג'ו ארנון – סגן הנשיא לפיתוח (להלן – ארנון), ובו הודיע כי "אני עדיין חולה, אני אעדכן אתכם ברגע שארגיש טוב יותר".