משגיח כשרות - אם פוטר בשל הסרת האמון בו על ידי המועצה הדתית, על בית העסק לשלם לו פיצויי פיטורים

השופט אילן איטח

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר ונציגי הציבור גב' עדה וולקן ומר דני צוקרמנדל; ס"ע 9205-06-11), שבו חויבה המערערת לשלם למשיב 1 (להלן – המשגיח) תשלומים שונים בגין תקופת עבודתו בשירותה וסיומה.

2. לשלמות התמונה נציין כי במסגרת פסק הדין חויבה המשיבה 2 (להלן – המועצה) לשלם למשגיח פיצוי בסך של 25,000 ₪ בשל התנהלות בחוסר תום לב כלפיו. המועצה ערערה על חיובה כאמור במסגרת הליך אחר (ע"ע 46838-12-13). בתום הדיון המאוחד בערעור המועצה ובערעור המערערת דנן ולאור המלצת בית הדין חזרה בה המועצה מערעורה. ביום 23.3.15 נמחק ערעורה ללא צו להוצאות.

   המסגרת העובדתית

3. המערערת מנהלת שני אולמות אירועים בחיפה. המועצה הוקמה מכוח חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן – החוק). המועצה היא הגוף המוסמך על פי החוק לטפל במתן שירותי דת באזור חיפה, ובכללם – הענקת תעודות כשרות לבתי עסק, אולמות אירועים, מפעלים ועוד. במסגרת זו הנפיקה המועצה למערערת תעודת כשרות החתומה על ידי הרב הראשי לחיפה דאז, הרב שלמה שלוש ז"ל (להלן – הרב שלוש).

4. כעולה מפסק הדין, מחלקת הכשרות במועצה אחראית לצד המנהלי של הוצאת תעודות כשרות. מחובתה גם לפקח על הכשרות של בתי העסק שקיבלו את תעודות הכשרות וכן על משגיחי הכשרות המועסקים בשירותם. המועצה ממנה את משגיחי הכשרות ומציבה אותם לעבוד בבית עסק או באולם אירועים. המועצה גם קובעת את שעות עבודתם של משגיחי הכשרות, ימי עבודתם ואת שכרם. משגיחי הכשרות חייבים ליידע מראש את המועצה על כוונתם לקחת ימי חופשה מעבודתם ואז המועצה אמורה לספק לבעל העסק משגיח אחר. יצוין כי תעודת הכשרות לבית העסק מונפקת על שם משגיח הכשרות המוצב באותו בית עסק.

5. בעל עסק המעוניין לקבל תעודת כשרות, חייב לקבל את תכתיבי המועצה, הן ביחס להעסקת משגיח כשרות שהמועצה ממנה, הן ביחס לגובה השכר שעליו לשלם לו והן ביחס לשעות העבודה שבהן על משגיח הכשרות לשהות בבית העסק. בעל העסק אינו רשאי להתערב בעבודתו של משגיח הכשרות או באופן ביצועה. הוא גם אינו רשאי לפטרו ללא הסכמת המועצה.

6. בין הרב שלוש לבין יו"ר המועצה קיים סכסוך קשה, שהתבטא במחלוקות בקשר למחלקת הכשרות ושאף הגיע להליכים משפטיים. לפי קביעת בית הדין האזורי, קרבת המשגיח לרב שלוש, שלפי הגדרת המשגיח שימש כיד ימינו של הרב שלוש, "העמידה אותו 'באור הזרקורים' " והביאה לכך שהמועצה ניסתה מספר פעמים להביא לסיום עבודתו של המשגיח.

7. המשגיח הוצב כמשגיח כשרות במערערת, מיום 1.7.04 ועד ליום 1.6.11. עבודתו במערערת בוצעה, לפי הנחיית הרב שלוש, בין השעות 10:15 ל- 12:50 מדי יום פעילות. בנוסף הוצב המשגיח בשני בתי עסק נוספים: בבית הקפה "ארומה" (בין השעות 6:50 - 7:45, והשעות 19:30 – 20:30) ובבית הקפה "קפה בחורש" (בין השעות 8:30 - 10:00) (להלן יחד – בתי הקפה). במסגרת תפקידו כמשגיח כשרות, היה על המשגיח לבצע עבודות מסוימות במטבח בית העסק כגון: אחראי על צליית כבד, שטיפת ירקות על מנת לנקות מתולעים, ברירת אורז, השריית ירקות שונים בחומץ ועוד. בהעדרו של המשגיח מן המטבח בשעות שבהן הוא אמור להיות בבית העסק, מבצעים הטבחים את המטלות המוטלות על המשגיח, ללא הקפדה יתרה על כללי הכשרות ובפועל עלולים, לדעת הרבנות, "להטריף" את המטבח ותוצריו.

8. בין המועצה לבין המשגיח התעוררו חילוקי דעות משנת 2010 ואילך, וזאת נוכח היעדרויותיו מן העבודה. כדי להוכיח היעדרויות אלה הורתה המועצה לשומר המוצב בכניסה למשרדיה לרשום את הימים והשעות שבהן נכנס המשגיח למשרדיה ויוצא מהם. מרישומים אלה עלה כי במהלך החודשים נובמבר 2010 עד אפריל 2011, שהה המשגיח בבניין המועצה 89 פעמים, בדרך כלל בין השעות 09:00 ל-11:30, שהן שעות עבודתו כמשגיח כשרות בבית הקפה "קפה בחורש" ובאולם של המערערת. לטענת המשגיח, נוכחותו במשרדי המועצה בשעות עבודתו בבתי העסק האמורים היא פועל יוצא של הנחיית הרב שלוש. המועצה לא הצליחה לבחון את הדברים עם הרב שלוש, משזה נמנע מלהיפגש עם נציגיה. לפיכך, החליטה המועצה להפסיק את עבודת המשגיח בבתי הקפה ובמערערת, זאת לאור חובתה לאכוף על המשגיח סדרי עבודה תקינים.