ע"ע 58143-01-14 . ניתן ביום 09 יולי 2014

ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת נטע רות ונציגי הציבור מר אלכסנדר ליפשיץ ומר יוסף קרצר; ס"ע 36072-06-10), אשר חייב את המערער לשלם למשיבים 2 – 4 (להלן – המשיבים), שאיריו של העובד אלכסנדר שבצ'נקו ז"ל (להלן – המנוח), פיצוי בסך של 202,351₪, בשל הפרת החובה שהייתה מוטלת בשעתו על המערער לבטח את המנוח בהסדר פנסיה מקיפה, בהתאם להוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק ההסכמים הקיבוציים תשי"ז – 1957 (י"פ 5772 מיום 29.1.2008, ע' 1736; להלן – צו ההרחבה).

המנוח הועסק בעסקו של המערער, אשר בתקופה הרלוונטית לתביעה היה עסק לייצור ושיווק נקניקים, החל משנת 2004 ועד למועד פטירתו מדום לב ביום 30.6.2009.

לאחר פטירתו של המנוח, שילם המערער למשיבים סך של כ- 40,000 ₪.

פטירתו של המנוח הוכרה כפגיעה בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, שמשלם למשיבים גמלת תלויים לנפגע בעבודה.

בית הדין האזורי קיבל את התביעה ודחה את טענות המערער כמפורט להלן.

1. נדחתה בהיבט העובדתי טענת המערער כי המנוח סירב בתוקף לביטוחו בקרן הפנסיה, וכן נקבע כי בכל מקרה ביטוח העובד בקרן פנסיה על פי צו ההרחבה הוא זכות קוגנטית שאינה ניתנת לויתור.

2. נדחתה טענת המערער כי צו ההרחבה אינו חל עליו, נוכח הוראת סעיף 4(א)(3) לצו ההרחבה, וכי חל עליו צו ההרחבה בענפי היבוא, היצוא, והמסחר בסיטונות (להלן – צו המסחר), המחייב את המעסיק בשיעורי הפרשות גבוהים יותר אך אינו מחייב לערוך ביטוח פנסיוני מקיף אלא ביטוח בפנסיית יסוד בלבד. בהקשר זה קבע בית הדין האזורי כי המערער לא הוכיח שצו המסחר חל עליו, משלא נטען ולא הוכח כי מדובר בעסק שעיקר עיסוקו במסחר סיטונאי.

3. נדחתה טענת המערער כי נוכח מצבו הרפואי של המנוח לא ניתן היה לבטח אותו בקרן פנסיה, ולכן לא נגרם למשיבים כל נזק כתוצאה מאי ביטוחו בקרן הפנסיה. בהקשר זה דחה בית הדין האזורי את טענות המערער כי המשיבים הסתירו מידע על מצבו הרפואי של המנוח, במיוחד נוכח העובדה שניתן למערער כתב ויתור על סודיות רפואית, כך שהוא יכול היה לקבל לעיונו את תיקיו הרפואיים של המנוח; התיעוד הרפואי עליו סמך המערער את טענותיו אין בו די כדי להוכיח כי לא ניתן היה לבטח את המנוח בקרן פנסיה, ומסקנה זו נתמכת אף בעדות המומחה שהעיד מטעמו של המערער.