עובדים בחברות השמירה והאבטחה רשאים לתבוע את ההסתדרות בגין ייצוג בלתי הולם

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

פתח דבר

1. האם יש להותיר על כנן את החלטות בית הדין האזורי בירושלים (החלטה מיום 5.11.2014 - השופטת יפה שטיין; סע"ש 15236-07-14; והחלטה מיום 4.2.2015 - השופטת שרה שדיאור; סע"ש 650-05-14) בהן דחה בית הדין האזורי את בקשת המערערת (להלן – ההסתדרות) לסילוק התביעות שהוגשו נגדה על הסף. זו השאלה העומדת להכרעה בערעור (לאחר מתן רשות) שהגישה המערערת בהליך שלפנינו.
2. לאור השאלות הדומות העולות בשני ההליכים נדונו שני התיקים במאוחד והכרעה בהם תינתן במסגרת פסק דין אחד.

הרקע העובדתי והחלטות בית הדין האזורי

ע"ע 57454-11-14

3. המשיב 1, מר מרדכי שמלה (להלן – מר שמלה) הגיש תביעה לבית הדין האזורי נגד המשיבה 2 , אגודת השומרים בע"מ (להלן – אגודת השומרים) לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת העסקתו אצלה כשומר באתרים שונים, ומסיומה. מר שמלה צירף לתביעתו כנתבעת את ההסתדרות, בתביעה לביצוע הסכם האכיפה (ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה והאבטחה מיום 27.6.2011; להלן – הסכם האכיפה) ולחלופין לתשלום פיצוי בגין ייצוג לא הולם. מר שמלה טען, כי פנה להסתדרות על מנת שתסייע לו לקבל את המגיע לו מאת אגודת השומרים בהתאם להסכם האכיפה, אולם זו התמהמהה בטיפול בפנייתו, וביקשה להפנותו לוועדה הפריטטית בהתאם להסכם הקיבוצי משנת 2008, חלף הפניית עניינו לוועדת האכיפה. משכך, ומתוך חשש שמא חלק מזכויותיו יתיישנו עד הטיפול בפנייתו על ידי ההסתדרות, פנה מר שמלה בתביעה לבית הדין האזורי.

מר שמלה טען כי הוא מסתמך בתביעתו נגד ההסתדרות על פסק הדין בעניין  ישייב (ע"ע 53348-01-12 גרמן ישייב - ח.א.ש מערכות ושירותים, ניתן ביום 29.8.2013; להלן – הלכת ישייב); כי אין מקום להפנות את עניינו לוועדה הפריטטית שכן מדובר בזכויות קוגנטיות, שבהתאם להלכה הפסוקה אין להעבירן לבוררות; כי הזכויות הנתבעות על ידו מקורן בהסכם הקיבוצי הישן, ועל כן אין מקום להעביר בירורן לוועדה הפריטטית מכוח ההסכם הקיבוצי משנת 2008, אלא המנגנון הראוי לבירור תלונותיו הוא ועדת האכיפה. עוד טען מר שמלה, כי אם תחליט ההסתדרות שלא לטפל בעניינו או להפנותו לוועדת האכיפה, יש לחייבה בתשלום פיצוי בגין ייצוג לא הולם, ובתשלום הזכויות הנתבעות על ידו ביחד ולחוד עם אגודת השומרים.

4. ההסתדרות הגישה בקשה לסילוק התביעה נגדה על הסף, מחמת היותה קנטרנית ומחמת היעדר עילת תביעה. בהחלטתו מיום 5.11.2014 דחה בית הדין האזורי (השופטת יפה שטיין; סע"ש 15236-07-14) את הבקשה, וקבע כי אין מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם גם אם יוכיח התובע את טענותיו לא יזכה בסעד המבוקש. עוד קבע בית הדין האזורי, כי דין טענות ההסתדרות להתברר במסגרת ההליך, וכי אם יתברר בהמשך ההליך שלא היה מקום לתביעה נגדה, יחויב מר שמלה בהוצאות מתאימות.
5. כנגד החלטתו של בית הדין האזורי הגישה ההסתדרות בקשת רשות ערעור לבית דין זה.

בפתח הדברים ציינה ההסתדרות, כי ב"כ המשיבים הגיש 7 תביעות זהות נוספות לבתי הדין האזוריים. לגופם של דברים טענה ההסתדרות, כי לעובד אין זכות להתערב במנגנונים הפנימיים שלה, וכי ועדת האכיפה נועדה לטיפול בהפרות קיבוציות של זכויות העובדים, להבדיל מעניינו הפרטני של עובד הפונה אליה, שדינו להתברר לפני הוועדה הפריטטית. עוד טענה, כי מר שמלה פירש באופן שגוי את הלכת ישייב, וכי הפנייה לוועדה הפריטטית אינה מקימה עילת תביעה בגין ייצוג לא הולם, ולפיכך אין למר שמלה כל עילת תביעה נגדה, והתביעה היא טרדנית וקנטרנית, ועולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. כמו כן טענה ההסתדרות, כי מר שמלה לא מילא כראוי את חובת הפנייה המוקדמת, שכן ב"כ של מר שמלה לא נתן לה פרטים נכונים ולא נתן לה שהות מספקת לטפל בפנייתו. לסיום טענה ההסתדרות, כי היא אינה "מעסיק שיורי", וכי אין מדובר בשאלה שדורשת בירור עובדתי אלא משפטי בלבד, ולפיכך ניתן להכריע בה כבר בשלב הראשוני של ההליך, ואין טעם בהמשך ניהולו. 

6. אגודת השומרים טענה, כי לא היה מקום לצרף את ההסתדרות כנתבעת בתביעת מר שמלה, שלטענתה היא תביעת סרק, וכי היה מקום להיעתר לבקשת ההסתדרות לסילוק התביעה נגדה על הסף.
7. מר שמלה, בתגובתו לבקשת רשות הערעור, ביקש אף הוא לקבל את בקשת רשות הערעור, ושבית דין זה יכריע בשאלה העקרונית שהערעור מעלה, והיא האם קיימת לו עילת תביעה נגד ההסתדרות, למתן צו עשה נגדה לביצוע הסכם האכיפה בעניינו, ולחלופין לפיצוי בגין ייצוג לא הולם. מר שמלה הבהיר, כי הוא מוותר על טענות הסף שיש לו בערעור זה, לטובת הכרעה עקרונית בו. מר שמלה הסביר, כי הרקע לתביעתו נגד ההסתדרות הוא בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד אגודת השומרים, אשר נדחתה נוכח הודעת ההסתדרות כי היא החלה בביצועו של הסכם האכיפה באגודת השומרים. עם זאת, ההסתדרות מסרבת לבצע את הסכם האכיפה בפועל, כך שנמנעה ממנו האפשרות לקבלת פיצוי בגין הפרת זכויותיו הן במסגרת התובענה הייצוגית, והן במסגרת הסכם האכיפה. נוכח האמור, טען מר שמלה, קמה לו עילת תביעה נגד ההסתדרות בגין ייצוג לא הולם.
8. לאחר קבלת תגובות הצדדים, התקבלה בקשת רשות הערעור בהחלטת הנשיא פליטמן מיום 17.12.14, ומכאן הערעור שלפנינו.

ע"ע 10909-03-15

9. המשיב 1, מר איגור זגרודני (להלן – מר זגרודני) פנה אל ההסתדרות, והעלה בפניה טענות בדבר אי תשלום זכויות סוציאליות על ידי המעסיקה, ודרש כי ההסתדרות תפעיל בעניינו הפרטני את ועדת האכיפה. בחלוף שבוע ממועד הפנייה להסתדרות, הגיש מר זגרודני לבית הדין האזורי כתב תביעה כנגד מעסיקתו, המשיבה 2 – אגודת השומרים, וכנגד ההסתדרות. ההסתדרות טענה, כי אין למר זגרודני עילת תביעה כנגדה, ואין לקבל את טענתו, כי ההסתדרות לא ייצגה אותו באופן הוגן והולם, ומשכך יש לסלק את התביעה כנגדה על הסף.