ע"ע 51583-02-13

ביום 29.11.16 ניתן על ידינו פסק הדין בערעור זה, בסיומו נקבע כדלקמן:

"סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו. המשיבה אכן הופלתה מטעמי מוצא, אך במועד פיטוריה, מבלי שנטען או הוכח כי הפלייתה החלה במועד קבלתה לעבודה ונמשכה לאורך כל תקופת העסקתה. בנוסף הופרו חובות תום הלב כלפיה, ונשללה ממנה זכות הטיעון טרם קבלת ההחלטה על פיטוריה.

בהתחשב בקביעות אלה, סכום הפיצוי הממוני שנפסק על ידי בית הדין האזורי הופחת על ידינו לסך של 73,483 ₪ בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מיום 1.1.10 ועד התשלום בפועל, והפיצוי הלא-ממוני הופחת לסך של 30,000 ₪ נכון למועד מתן פסק דינו של בית הדין האזורי. אין שינוי בסכום ההוצאות שנפסק על ידי בית הדין האזורי.

ככל שפסק דינו של בית הדין האזורי כבר שולם במלואו - המשיבה תחזיר לבית הספר את ההפרש בין סכומי הפיצוי שנפסקו על ידינו לסכומים שקיבלה מכוח פסק הדין, תוך 90 יום, או בתשלומים חודשיים כפי שייקבעו בין הצדדים.

בהתחשב בתוצאה, כל צד יישא בהוצאותיו בערעור".

ביום 30.11.16 הגישה המערערת בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין, וביקשה להבהיר להסרת ספק כי ההפרש שיוחזר על ידי המשיבה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד בו קיבלה לידיה את הסכומים מכוח פסק דינו של בית הדין האזורי ועד למועד ההשבה. המשיבה התנגדה לבקשה, וטענה כי מדובר בבקשה לתיקון מהותי של פסק הדין, אשר בית הדין אינו מוסמך לבצעו לאחר שסיים את מלאכתו. עוד טענה כי הסכום בו חויבה המערערת מכוח פסק דינו של בית הדין האזורי שולם לה באיחור ולשיעורין, באמצעות תיק הוצאה לפועל שעדיין פתוח.

על בקשה דומה לתיקון טעות סופר נכתבו בפסיקתו של בית דין זה הדברים הבאים:

"בהוראתו של סעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984 (להלן - סעיף 81), החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט - 1969, נקבעו התנאים לתיקון טעות שנפלה בפסק דין, באין הסכמה בין הצדדים. "טעות" בהתאם לסיפת סעיף 81 הינה "טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה". הלכה היא כי סעיף 81 מסמיך את בית המשפט לתקן טעות אשר נכללה בפסק הדין בשל שגגה או טעות שלא נכללה בפסק הדין אך הייתה במחשבות השופט ונשמטה מפסק הדין. הסמכות הנתונה לשופט בסעיף זה לא נועדה לאפשר לו לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו ולאפשר לו תיקונים בפסק הדין, שאינם אלא מסווה לכתיבת פסק דין חדש, אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוונן וגמר דעתו לומר מלכתחילה"

(ע"ע (ארצי) 418/06 חיים נחושתן - קלאסיקה אינטרנשיונל בע"מ (13.2.11)).

לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל חומר התיק, אנו מחליטים לקבל את הבקשה. מדובר בהשמטה מקרית, אשר ניתן לתקנה מכוח סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984. פסיקת ריבית והפרשי הצמדה היא הכלל, וסטייה מכלל זה מחייבת הפעלת שיקול דעת והתייחסות קונקרטית. לא הייתה כל כוונה בפסק דיננו המקורי לחרוג מכלל זה או למנוע את ביצוע ההחזר בערכים ריאליים כמקובל. בהתאם, אנו מורים כי המשיבה תחזיר למערערת את ההפרש (בין סכומי הפיצוי שנפסקו על ידינו לסכומים שקיבלה מכוח פסק דינו של בית הדין האזורי) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהמועד בו קיבלה בפועל את הסכומים הטעונים השבה ועד למועד בו תבצע את ההחזר. אין בדעתנו להיכנס למחלוקות בין הצדדים בנוגע לתיק ההוצאה לפועל.