ע"ע 49315-04-15

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט אסף הראל ונציגת הציבור הגב' מרים נשר; סע"ש 9502-09-13) בו נפסקו לטובת המשיבה בגין תקופת עבודתה במערערת פיצוי בגין הפסדי שכר נוכח פיטוריה עקב הריונה, פיצוי בגין פיצוי פיטורים שהיו משתלמים אילו המשיכה בעבודתה אלמלא פיטוריה עקב הריונה, פיצוי בגין הפסד דמי לידה, ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין. זאת בנוסף להוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין.

2.לאחר עיון בכלל חומר התיק ובחינת טענות הצדדים והשלמת טיעונם בפנינו, הגענו למסקנה כי פסק דינו של בית דין קמא ראוי להתאשר מטעמיו, פרט לעניין אחד, עניין חיוב המערערת בתשלום פיצוי בגין פיצוי פיטורים שהיו משתלמים למשיבה אילו המשיכה בעבודתה לאחר פיטוריה.

3.עיקרו של הערעור הינו ערעור עובדתי ולעניין זה קביעותיו העובדתיות של בית הדין קמא לעניין סיבת הפיטורים מעוגנת היטב בחומר הראיות שהיה בפניו ובהתרשמותו הבלתי אמצעית מן העדים.

לאור האמור, עצם חיוב המערערת בתשלום הפיצויים על עילותיהם השונות בגין פיטורי המשיבה עקב הריונה שלא כדין בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה - ראוי להתאשר מטעמיו נוכח עובדות המקרה כפי שנקבעו בפסק דינו המנומק והמפורט של בית הדין קמא.

4.לגבי עניין אחד מצאנו מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין קמא. המשיבה עבדה אצל המערערת תקופה פחותה מחצי שנה כך שעילת תביעתה לפיצוי בגין פיטוריה עקב הריונה קמה לה מכח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

המשיבה לא טענה לאכיפת יחסי עובד מעסיק מעבר למועד פיטוריה. משאלה הם הדברים, המשיבה פוטרה לאחר כ- 4 וחצי חודשים מיום תחילת עבודתה.

בנסיבות האמורות, לא קמה למשיבה זכאות לפיצוי פיטורים במועד סיום עבודתה. לפיכך משאין אכיפת יחסי עובד מעסיק לא יכולה לקום לה הזכאות לפיצוי על אובדן פיצוי פיטורים במועד מאוחר יותר.

האמור הינו כמובן במובחן מחוק עבודת נשים לפיו פיטורים ללא היתר הם חסרי תוקף. מכאן שכללי הפיצוי החלים כאשר חוק עבודת נשים מופר שונים מכללי הפיצוי הנפסקים על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה במקרה שחוק עבודת נשים לא חל.

בפסיקתנו זו יש משום קביעת הלכה לעניין סוגיה זו ככל שהיא היתה שנויה במחלוקת וניתנו בה פסקי דין סותרים.

5.משאלה הם הדברים, מסקנתם הינה כי מסכום חיובה הכולל של המערערת כלפי המשיבה יש להפחית את הסך של 2,690 ₪ שנפסק לה בגין פיצוי פיטורים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 28.1.2013.