הנשיא יגאל פליטמן
ביום 19.3.2014 אישר בית הדין האזורי (הנשיאה (בדימוס) דיתה פרוז'ינין ונציגי הציבור מר דוד וורמברנד וגב' נאוה קרמר; ס"ע 54676-09-11) את ניהול התובענה הייצוגית שהגיש המשיב 1, בעניין אי קבלת שי לחג.
המערערת הגישה ערעור ברשות לבית דין זה על החלטת בית הדין האזורי. במעמד הדיון בערעור הציע בית הדין לצדדים, את ההסדר הבא:
"1. החלטת בית הדין קמא בדבר ההכרה בתובענה הייצוגית - תבוטל ולאורה תמחק הבקשה.
2. ועדת האכיפה, לפי הסכם האכיפה, תבדוק את הזכאות לקבלת שי לחג של עובדי המערערת לגבי התקופה ממועד היכנסו לתוקף של צו ההרחבה מיום 21.6.2009 ועד בכלל.
3. ב"כ המערערת מצהיר כי ככל שיתברר שאכן לגבי התקופה הרלוונטית ממועד היכנסו לתוקף של צו ההרחבה ביום 21.6.2009 ועד מועד ההצטרפות לארגון המעסיקים ביום 12.10.2010, ככל שלא ניתן שי לחג לעובדי המערערת - אזי ישולם להם שוויו של השי לחג על פי הסכמה לגבי שיעורו עם ההסתדרות.
למען הסר ספק, אין באמור כדי לפגוע באכיפת ההסכם על ידי ההסתדרות לגבי התקופה שמיום 12.10.2010 ואילך.
4. עותק מהחלטת ועדת האכיפה לגבי התקופה הרלוונטית מיום 21.6.2009 עד 12.10.2010 יועבר בנסיבות המקרה לידיעת ב"כ המשיב שישקול צעדיו, מבלי שהסדר זה יחשב כמעשה בית דין.
5.בנסיבות המקרה ונוכח השירות לציבור והעלאת הנושא של יישום ההוראות בדבר מתן השי לחג, ישולם לב"כ המשיב שכר טרחה כפי שיקבע בית הדין לפי שיקול דעתו והוצאות למשיב".
לאחר שב"כ הצדדים נתנו הסכמתם להצעת בית הדין, ניתן לה תוקף של פסק דין ביום 11.3.2015, ונקבע גובה שכר הטרחה לב"כ המשיב 1 והחזר ההוצאות למשיב 1.
ביום 22.12.2016 הגיש ב"כ המשיב 1 "בקשה לחידוש הליכי אכיפה", שבה טען כי ועדת האכיפה של ההסתדרות לא ביצעה מלאכתה כראוי, ועל כן ביקש, בין היתר, כי בית דין זה יורה לבית הדין האזורי להמשיך את הדיון בתובענה הייצוגית החל משלב אישור התובענה הייצוגית ואילך, וכי ההסתדרות לא תיקח חלק בהליך.
בהחלטה מיום 25.12.2016 התבקשה תגובת ב"כ המשיב 1 לשאלה, מה מקור סמכותו של בית דין זה לדון בבקשתו, והאם אין מקום שיפנה לבית הדין האזורי בבקשה חדשה נפרדת.
ב"כ המשיב 1 ענה, כי מאחר שבית הדין הארצי הוא שסיים את השלב הקודם של הדיון במתן המלצת הפשרה ובאישורה של הסכמת הצדדים להמלצה זו, הרי שעל פני הדברים הוא גם זה שאמור ליתן הוראות לשם השלמת ההליך: כיצד יושלם ובאיזו ערכאה. ב"כ המשיב 1 טען, כי כבר הוכח שהמערערת הפרה את חובתה ליתן לעובדיה שי לחג, ועל כן יש צורך בניהול ההליך בשאלת מספרם ונתוניהם של עובדי המערערת הזכאים בלבד, ולא להתחילו מחדש.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.