פלוני נ' מדינת ישראל-רשות המיסים

השופט רועי פוליאק

ערעור, לאחר קבלת רשות ערעור, על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופטת דפנה חסון זכריה; על"ח 68491-12-15), בו נדחה ערעור המערער על החלטת ועדה רפואית לעררים של המשיבה.

הערעור, אשר המסכת העובדתית בו אינה שנויה במחלוקת, מעלה שאלה משפטית שטרם לובנה בפסיקה. בפסק דיננו להלן, נציג בפתח הדברים את המחלוקת ואת המסגרת הנורמטיבית לדיון ובהמשך ננתח את הסוגיה המשפטית תוך התייחסות לטענות בעלי הדין.

המחלוקת בתמצית

1. עניינו של הערעור בשאלה האם המערער, ניצול שואה יליד שנת 1935 הסובל מבעיות רפואיות רבות, אשר הוכר כבעל נכות נפשית בשיעור של 30% לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 (להלן – חוק נרדפי הנאצים), זכאי כי בחישוב השיעור המשוקלל של נכותו לצורך קבלת פטור מתשלום מס הכנסה בהתאם לסעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה), יובא בחשבון שיעור נכותו לפי חוק נרדפי הנאצים, כעמדת המערער, או שמא על הוועדה הרפואית הבוחנת את נכותו מכח הפקודה לבחון מחדש את שיעור הנכות הנפשית כפי שנטען על ידי רשות המסים ונקבע בפסק הדין של בית הדין האזורי.

    

2. אילו היתה מתקבלת עמדת המערער על ידי המשיבה, היה המערער זכאי לפטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה, המצוטט להלן, מאחר שהשיעור המשוקלל של נכותו באיברים השונים עולה על רף המינימום של 90% המזכה בפטור ממס. ואולם, מאחר שלפי קביעת הועדה הרפואית לעררים הפועלת מכח הפקודה, שיעור הנכות הנפשית של המערער עומד על 5% בלבד, הגיע שיעור הנכות המשוקלל של המערער ל – 87.13% כך שאין המערער זכאי לפטור ממס.

    

   הועדות הרפואיות והמסגרת הנורמטיבית לפעילותן

    

   קביעת נכות נפשית בשיעור של 30% לפי חוק נרדפי הנאצים