ע"ע 4521-06-14 מ.ד.א פיתוח ובנייה בע"מ נ' זייד מוחמד

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו מיום 6.10.13 (כב' השופט דורי ספיבק ונציגי הציבור גב' לאה חלה ומר גרשון עמל; ס"ע 8678-06-11).

הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור הוגשה לאחר שהערעור שהוגש מטעם המבקשת נמחק על הסף מחמת איחור בהגשתו.

רקע כללי והודעת הערעור

בבית הדין קמא התבררה תביעתו של המשיב שהועסק אצל המבקשת, חברת בניה, כמנהל עבודה בתקופה שבין 1.5.07 ועד ליום 31.12.08. במסגרת התביעה, עתר המשיב לחייב את המבקשת בפיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, יתרת שכר עבודה, פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגין העדר הפרשה לפנסיה.

בעוד שלא הייתה בין הצדדים מחלוקת כי המשיב פוטר מעבודתו במכתב שנאמר בו כי המבקשת נאלצת להפסיק את עבודתו אצלה עקב קשיים בחברה, המבקשת טענה כי יש מקום לשלול מהמשיב את מלוא פיצויי הפיטורים עקב הפרת אמונים ועבירות משמעת חמורות. המבקשת טענה כי המשיב חיבל במתקניה; ביצע שביתות איטלקיות עם צוות עובדיו; נעדר מעבודתו ללא אישור; ביצע עבודתו אצלה "כבתוך שלו" ובאופן חלקי, מזלזל ורשלני תוך גרימת בזבוז חומרי גלם וזמן. המבקשת טענה עוד כי בעקבות מחדליו אלה של המשיב, נגרם עיכוב במסירת עבודות עליהם הופקדה עבור לקוחותיה, כשבכל אתרי הבנייה עליהם הופקד המשיב התגלו גניבות של חומרי גלם וכלי עבודה. המבקשת טענה כי המשיב הסב לה במעשיו ובמחדליו נזקים כלכליים ותדמיתיים כבדים הנאמדים על ידה בעשרות ואף מאות אלפי שקלים.

בית הדין קמא דחה את טענותיה של המבקשת וקבע כי המשיב פוטר מעבודתו בשל קשיים שנקלעה אליהם החברה, כפי שצוין במכתב הפיטורים ובמכתב פיטורים מוקדם יותר שנמסר למשיב בחודש יוני 2008 שלא יצא לבסוף לפועל. חיזוק לכך מצא בית הדין קמא גם באישור עליו חתמה המבקשת למוסד לביטוח לאומי בו היא נימקה את הסיבה להפסקת עבודתו של המשיב ב"קשיים וצמצומים בחברה". בנוסף לכך בית הדין מצא כי במסגרת הליכי גביה של המחאה שניתנה למשיב על חשבון שכרו האחרון, טענה המבקשת כי ההמחאה חזרה באי פירעון "בשל קשיים כלכליים אליהם נקלעה". בנוסף לאמור, מצא בית הדין קמא כי המבקשת אף מסרה למשיב מכתב המלצה לאחר פיטוריו שם צוין כי המשיב עבד אצלה "במשך כשנתיים תוך גילוי מקצועיות ויסודיות".