ע"ע 43465-02-11

השופטת יעל אנגלברג שהם

האם ניתן לבטל את חברותו של המשיב בהסתדרות המורים - זו השאלה העומדת לפתחנו. בית הדין האזורי בתל-אביב-יפו (ס"ע 41528-05-10; השופטת רוית צדיק ונציג ציבור מר אורי נדיב; מיום 20.10.11) השיב לשאלה זו בשלילה וקבע כי החלטת המערערת לבטל את חברותו של המשיב בשורותיה התקבלה שלא כדין ועל כן היא בטלה.

רקע עובדתי

1.המערערת היא הסתדרות המורים בישראל ומהווה ארגון עובדים של עובדי הוראה (להלן: "המערערת" או "הארגון").

2.המשיב החל את עבודתו במשרד החינוך כעובד ארעי בשנת 1973. בשנת 1977 מונה כמנהל היחידה לדיור ותמריצים למורים וקיבל כתב מינוי כעובד קבוע במשרד החינוך והתרבות, בדירוג מח"ר [מדעי החברה והרוח], דרגה 4. במהלך השנים קודם המשיב במעלה הדרגות במסגרת דירוג המח"ר.

3.בשנת 1986 קיבל המשיב רישיון הוראה לבית ספר על יסודי במקצועות הפדגוגיים. בשנת 1991 פנה המשיב למנכ"ל משרד החינוך וביקש לעבור מדירוג מח"ר לדירוג עובדי הוראה - פיקוח שכן לדבריו "מהות התפקיד ואופי האחריות של המחלקה שאני עומד בראשה, עוסקים גם בהיבטים פדגוגיים" ומן הסיבה ש"כל יתר חברי הנהלת המינהל מדורגים בדירוג הפיקוח".

בשנת 1992 דחתה נציבות שירות המדינה את בקשת המשיב בנימוק שתפקידו של המשיב הוא תפקיד מינהלי ולא פדגוגי וכי בתפקיד בתחום שעליו הוא מופקד נדרש המשיב להפעלת קריטריונים מנהליים על עובדי הוראה ועל כן אין הוא שונה מעובדים אחרים בתפקידים מנהליים. כן צוין כי באופן עקרוני הנציבות אינה מאשרת דירוג של פיקוח אלא במקרים של פיקוח ישיר על מוסדות, תלמידים ומורים על כל ההיבטים הפדגוגיים-חינוכיים הנובעים מכך.

בסמוך לאחר דחיית הבקשה, ביום 27.2.92, פנה מנכ"ל משרד החינוך דאז לסגן נציב שירות המדינה בבקשה לדון מחדש בעניינו של המשיב. בשנת 1995 פנתה נציגת משרד החינוך לממלא מקום נציב שירות המדינה ואף היא ביקשה לאשר למשיב דרגת מפקח בדירוג עובדי הוראה. ביום 12.4.95 אישר ממלא מקום נציב שירות המדינה להעניק למשיב "דרגת מפקח בדירוג עובדי הוראה כדרגה אישית" (הדגשה שלי - י.א.ש.).