ע"ע 425-05-15 Iancovescu נ' בראונשטיין ואח'

השופט משה טוינה

1.לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת דלית גילה ונציגי הציבור מר פנחס לקריץ ומר יוסף פנקובסקי; סע"ש 51533-10-12), מיום 1.4.15, במסגרתו נדחתה תביעתה של המבקשת, למעט ברכיב של פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לגמל בסך של 1,995 ₪. מנגד נקבע כי המשיבים זכאים לקזז מחובם למבקשת תמורת הודעה מוקדמת ותשלומים ביתר ששלמו לאחרונה כדמי חופשה. לאור התוצאה, חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיבים שכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ₪ לטובת המשיבים.

העובדות בתמצית:

2.המבקשת אזרחית רומניה הועסקה כמטפלת סיעודית בביתם של בני זוג מבוגרים (להלן-המשיבים) החל מיום 21.6.05. יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו ביוזמת המשיבים לטענת המבקשת ביום 15.8.12 ולטענת המשיבים עוד קודם – ביום 20.7.12.

3.העסקתה של המבקשת בשירות המשיבים לוותה על ידי נציגי עמותת "בבית" וחברת "אביעזר" (להלן: "חברות הסיעוד"). במסגרת זו נציגי חברות הסיעוד העמידו את המשיבים על זכויות המבקשת מכוח מעמדה כעובדת, וידאו כי המשיבים עומדים בחיוביהם כלפיה, ודאגו להעברת קצבת הסיעוד לה היו זכאים המשיבים לחשבון הבנק של המבקשת. בהתאם למתווה זה שילמו המשיבים מידי חודש ישירות למבקשת את ההפרש שבין השכר לו הייתה זכאית בניכויי הסכומים המותרים לניכויי כחוק, לבין גמלת הסיעוד לה היו המשיבים זכאים מהמוסד לביטוח לאומי (שכאמור הועברה באמצעות חברות הסיעוד ישירות לחשבון הבנק של המבקשת) וזכויות סוציאליות בהתאם להנחיות חברות הסיעוד.

4.באוקטובר 2012, כחודשים לאחר שהסתיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, הגישה המבקשת תביעה לבית הדין האזורי בחיפה לשכר (שכר עבודה שלא שולם, הפרשי שכר מינימום וגמול על העסקה במנוחה שבועית וחג), פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, וזכויות סוציאליות מכוח מעמדה כעובדת; בסכום כולל של קצת למעלה מ- 150,000 ₪.

מנגד ולצד תשובתם לגוף התביעה, ביקשו המשיבים בכתב הגנתם לקזז סכומים ששילמו לטענתם למבקשת ביתר תמורת חופשה וכן תמורת הודעה מוקדמת בנימוק לפיו המבקשת לא השלימה את מחויבותה לעבוד בשרותם עד למועד סיום תקופת העבודה המוסכמת שלגרסתם נקבעה ליום 1.9.12.

5.בקצירת האומר, בפסק הדין מושא הבקשה דחה בית הדין האזורי את הגרסה העובדתית שהציגה המבקשת והיא הבסיס לתביעה בעילותיה השונות. בהתאם נדחתה התביעה על כל רכיבה למעט בסוגיה אחת - תשלום פיצוי בשל אי ביצוע הפרשות לפנסיה. מנגד התקבלה טענת המשיבים בדבר זכאותם לקזז תמורת הודעה מוקדמת וכן כספים ששילמו למבקשת ביתר כדמי חופשה – בשיעור העולה על חוב המשיבים למבקשת . כך יוצא שתוצאת פסק הדין בפועל היא כי לא נותרה יתרת חוב שעל המשיבים לשלם למבקשת. בנסיבות אילו חויבה המבקשת בשכר טרחת עו"ד בסכום של 6000 ₪.

הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע:

6.ביום 3.6.15 הגישה המבקשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי המופנה בעיקרו נגד הקביעות העובדתיות בפסק הדין . בהקשר זה טענה המבקשת בערעורה כי היה על בית הדין קמא לקבל את גרסתה העובדתית בשאלת היקף משרתה ועל העסקתה בימי מנוחה שבועית וחג - משהיא נתמכת בדוחות הערכת התלות שערך המוסד לביטוח לאומי למשיבים .בהתאם טענה המבקשת כי היה על בית הדין קמא לקבל את התביעה לשכר. לטענתה המבקשת בערעור היה מקום לפסוק פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לזכותה משלא שילמו המשיבים למבקשת את פיצויי הפיטורים שאינם במחלוקת מיד עם קבלת כתב התביעה, אלא להבדיל תוך כדי בירור התביעה. בערעור נטען עוד כי לא היה מקום לקבל את טענת הקיזוז שהעלו המשיבים, משאין לקבל טענת קיזוז רטרואקטיבית, שהועלתה בעקבות הגשת התביעה בידי המבקשת.