ע"ע 42328-07-16

השופט רועי פוליאק

1. בית הדין האזורי בחיפה (השופט אסף הראל ונציגי הציבור מר עדי גולד ומר אורי קידר; סע"ש 38948-10-13) חייב את המבקשת, בפסק הדין מיום 29.6.16, לשלם למשיב 1 (להלן – המשיב) זכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתו אצלה וסיומה, בסכום כולל של 211,019 ₪. בנוסף, חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 21,000 ₪.

2. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישה את הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע תשלום גמול העבודה בשעות הנוספות והוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד. להשלמת התמונה יצוין, כי המשיב הגיש ערעור שכנגד המכוון נגד התעריף השעתי לחישוב גמול השעות הנוספות.

3. בהחלטתי מיום 25.7.16 ניתן עיכוב ביצוע ארעי עד להכרעה בבקשה.

   הרקע לבקשה

4. המשיב עבד אצל המבקשת, חברה המפעילה עסק לאספקת שירותי הסעות, כנהג מיניבוס, החל מיום 24.12.06. המשיב היה עובד במשכורת ושכרו שולם לפי תלושי השכר שהנפיקה לו המבקשת. בין הצדדים לא נחתם חוזה העסקה בכתב והמבקשת לא נתנה למשיב הודעה בכתב על תנאי העסקתו. ברכב שבו נהג המשיב הותקן נווטן (GPS). המשיב לא החתים כרטיס נוכחות ואף לא חתם על דו"חות השעות, אך ערך רישום של שעות העבודה במהלך כל תקופת העבודה. המשיב עבד שישה ימים בשבוע ומתכונת עבודתו כללה שני סידורי עבודה מובחנים בכל יום: סידור בוקר שהחל בשעות הבוקר המוקדמות וסידור צהריים שהחל בשעות הצהריים. בין סידור הבוקר לסידור הצהריים היה טווח זמן של מספר שעות (להלן – שעות ההפסקה), שבמהלכן לא היה למשיב סידור עבודה קבוע של ביצוע הסעות, ולא שולם לו עבורן שכר. הצדדים נחלקו בשאלה אם המשיב נדרש לעמוד לרשות המבקשת בשעות ההפסקה. ביום 8.4.14 הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, בנסיבות שהיו שנויות במחלוקת.

5. בבית הדין האזורי התבררה תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת ונגד המשיב 2 – בעל מניות בה. המשיב טען כי הוא פוטר לאלתר לאחר שיחת שימוע שנערכה לו ביום 8.4.14 ועל כן עתר לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת וזכויות סוציאליות שונות.

6. בפסק הדין מושא הבקשה התקבלה תביעת המשיב נגד המבקשת באופן חלקי והתביעה נגד בעל המניות נדחתה במלואה. ערעור המבקשת סב על חיובה בתשלום גמול השעות הנוספות והוצאות המשפט. בהחלטתי להלן אתייחס, לפיכך, להכרעת בית הדין האזורי, אך ורק בנוגע לרכיבים הרלוונטיים לערעור המבקשת.

    

   • גמול בגין עבודה בשעות נוספות: בית הדין קבע כי תחילה (להלן – תקופת העבודה הראשונה) תשלום שכרו של המשיב בתלושי השכר בא לידי ביטוי כשכר גלובלי, והחל מאפריל 2012 (להלן – תקופת העבודה השנייה) שכרו פוצל בין רכיב "משכורת" לרכיב "שעות נוספות גלובלי"; נדחתה טענת המשיב שהיה מדובר בפיצול מלאכותי ונקבע כי רכיב "שעות נוספות גלובלי" היה רכיב אמיתי וכי המשיב הסכים בהתנהגותו לפיצול שכרו בתקופת העבודה השנייה; לעומת זאת, נדחתה טענת המבקשת שלפיה השכר הגלובלי שקיבל המשיב בתקופת עבודתו הראשונה כלל בתוכו שכר רגיל ותשלום בגין עבודה בשעות נוספות, ונקבע כי תשלום השכר הגלובלי נעשה בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958.