ע"ע 41212-03-14

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בו דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת עקב פיטוריו מן העבודה אצל המשיבה (להלן: החברה). בית הדין קבע כי המערער פוטר מן העבודה עקב חסר בכספי החברה, בנסיבות בהן יש לשלול ממנו פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. כמו כן קבע בית הדין האזורי כי סכומים אותם חייבת החברה למערער בגין הפרשי שכר, פדיון דמי הבראה ופדיון ימי חופשה יקוזזו כנגד סכומים שהמערער חב לחברה. בית הדין הוסיף וחייב את המערער בהוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח (השופט משה טוינה ונציג הציבור מר ארנולד גרוס; ס"ע 3571/09).

2.בערעורו טוען המערער בעיקר כנגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי באשר לחסר שהתגלה בכספי המשיבה, שבעקבותיו פוטר מן העבודה. עיקר טענתו בהקשר זה היא כי החסר בכספים נובע מאי סדרים ושיטות עבודה לקויות שהיו נהוגות אצל המשיבה.

3.לאחר שעיינו בפסק דינו של בית הדין האזורי, שמענו את טענות הצדדים ובחנו את כלל החומר שהובא לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. טענות המערער הן בעיקרו של דבר כנגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי המבוססות על התשתית הראייתית כפי שנפרשה לפניו, והתרשמותו מן העדים. הלכה פסוקה היא כי בקביעות מעין אלה אין הדבר מדרכה של ערכאת הערעור להתערב אלא במקרים חריגים (ראו ע"ע (ארצי) 299/03 חנן גרין - מילאון בע"מ (25.12.05), בפסקה 4ח', וההפניות שם; ע"ע (ארצי) 424/06 מטבחי שרת בע"מ - ילנה גרוחולסקי (2.8.07), בפסקה 4 לדברי השופטת ארד (כתוארה אז) וההפניות שם). אף שאנו ערים לחומרת הטענות כנגד המערער כפי שהתקבלו על ידי בית הדין האזורי, לא מצאנו כי בנסיבות המקרה קיימת הצדקה לחרוג מן הכלל כאמור. הטענות שבערעור נבחנו ונדונו על ידי בית הדין האזורי, שנתן להן מענה המבוסס היטב במסגרת קביעותיו העובדתיות, בהן כאמור איננו מוצאים הצדקה להתערבות.

4.אשר על כן, הערעור נדחה. נוכח סכום ההוצאות הגבוה בו חויב המערער בבית הדין האזורי, אנו קובעים כי הסכום שנפסק יהיה גם בגין הוצאות ההליך בבית דין זה.

ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ו (26 ינואר 2016) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.