ע"ע 38313-11-13

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט אורן שגב ונציג הציבור מר דוד קמאי; סע"ש 18588-06-10), שבו נתקבלה עיקר תביעתו של המשיב ונדחתה התביעה שכנגד שהגישו המערערים.

להלן המסגרת העובדתית הרלוונטית, כעולה מפסק דינו של בית הדין האזורי וכלל החומר שבתיק:

1. המשיב הועסק כרואה חשבון במערערת 3 (להלן – השותפות) מיום 7.2.2006 כמתמחה, ובהמשך החל מחודש מרץ 2008 כרואה חשבון.

2. ביום 1.9.2009 נישא המשיב. בסמוך לפני נישואיו, בחודש יוני 2009, ביקש המשיב מהמערער 2, שותף בשותפות שהיה ממונה על המשיב באותה עת (להלן – זלוטניק), חופשה ללא תשלום לפרק זמן בן כחודשיים, שבהם ישהה בירח דבש ויבקר את הוריו והורי רעייתו. נוכח העובדה שזלוטניק נמנע מליתן לו תשובה ברורה נדחה עניין יציאתו לחופשה לאחר נישואיו.

3. על פי קביעתו של בית הדין האזורי, לאחר שיחה עם זלוטניק ממנה הבין המשיב, לגרסתו, כי יאושר לו לצאת לחופשה לקראת סוף השנה, הודיע המשיב ביום 17.9.2009 בהודעת דוא"ל לזלוטניק כי ישהה בחופשה מיום 22.10.2009 עד יום 24.12.2009.

4. ביום 24.9.2009 שלח זלוטניק למשיב הודעת דוא"ל בה נאמר כי לאחר שנבחנה תוכנית העבודה של המשרד לא ניתן לאשר לו את החופשה המבוקשת לתקופה החריגה שצוינה.

5. על פי קביעתו של בית הדין האזורי, המשיב היה נסער מדחיית בקשתו, ופנה לזלוטניק והאחרון אמר לו "אתה צודק, אני צריך לדבר עם זאב ונחזור אליך", אולם לא ניתנה לו תשובה ברורה בעניין יציאתו לחופשה. במקביל, המשיב נערך לנסיעה, ובכלל זה פעל לסיום מטלותיו בעבודה.

6. ביום 21.10.2009 נקרא המשיב לשותפים, המערער 1 (להלן – סלומון) וזלוטניק, ונמסר לו מכתב שלפיו בהמשך להודעת הדוא"ל מיום 24.9.2009 שבה לא אושרה לו החופשה ובהמשך לשיחות עמו, עם יציאתו של המשיב לחופשה הם רואים בכך הפסקת עבודתו במשרד. בתגובה המשיב הודיע כי הוא המום מהודעתם נוכח המצג שהוצג לפניו, וכי אינו מתפטר ובכוונתו לחזור לעבודה לאחר החופשה.