ולדימיר שטיינברג ואח' נ' עדירן מנהרות רחיצה בע"מ (בפירוק) ואח'

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת נטע רות ונציגי הציבור גב' נירית אשכר-טולקובסקי ומר אלכס ליפשיץ; ס"ע 11168-06-10, ס"ע 11228-06-10, ס"ע 11206-06-10 וס"ע 11191-06-10), אשר קיבל חלק מרכיבי התביעה שנתבעו על ידי המערערים ודחה את חלקם וכן קבע כי אין להרים את המסך לגבי המשיב 2 ולכן התביעה נגדו נדחתה. 

2.המערערים ערערו על דחיית טענתם להרים את המסך כלפי המשיב 2 ועל רכיבי התביעה שנדחו – הפרשי שכר ודמי נסיעות.

3.בין לבין הגשת הערעור והדיון ניתן צו פירוק כנגד המשיבה 1 ולכן ההליכים כנגדה מעוכבים ונותר הערעור כנגד המשיב 2.

4.המשיב 2 הוזמן לדיון הקבוע להיום כדין, כאמור בהחלטה מיום 20.2.17 ולא התייצב ולכן הדיון התקיים בהעדרו.

5.באשר לטענה בדבר הרמת המסך כלפי המשיב 2, טען ב"כ המערערים כי הוכח שהמשיב 2 מכר את החברה תמורת כיסוי חובותיו האישיים מבלי להסדיר לפני כן את חובותיו כלפי העובדים, ועל כן יש לראות בכך עילה להרמת מסך. טענתו זו של ב"כ המערערים מקובלת עלינו ועל כן הערעור מתקבל בטענה זו באופן שיש להרים את המסך כלפי המשיב 2 ולחייבו באופן אישי בחובות החברה.

6.אשר לטענה בנושא הפרשי השכר, מאחר ונטל ההוכחה להראות כי השכר שולם במלואו מוטל על כתפי המעסיקה, במקרה הזה לא הובאה כל ראיה מטעמה של המעסיקה בקשר לתשלום מלוא השכר ועל כן הערעור ברכיב זה מתקבל ולפי חישובי המערערים בכתב התביעה, חישובים שלא נסתרו על ידי המשיבים, על המשיב 2 לשלם למערערים את הסכומים הבאים וכדלקמן:

למערער 1 סך של 4,056 ₪.

למערער 2 סך של 6,264 ₪.

למערער 3 סך של 1,800 ₪.

למערער 4 סך של 1,000 ₪.

לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.

7.אשר לטענה בדבר אי תשלום החזר הוצאות נסיעה על פי התקרה הקבועה בדין. מהערעור עולה כי אכן המערערים תבעו הפרשים עד התקרה כדין ולא מעבר לתקרה ועל כן לא היה מקום לדחות את רכיב תביעה זה. טענותיהם בבית הדין האזורי לא נסתרו על ידי המשיבים.