ע"ע 3790-10-16

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת דלית גילה ונציגי הציבור מר נפתלי פאר ומר דן איל; סע"ש 45148-11-11) מיום 10.8.16, במסגרתו נדחתה תביעתו של המבקש לבטל את החלטת פיטוריו, להשיבו לעבודה, או לפצותו פיצוי כספי על אופן ניתוק יחסי העבודה, תוך חיובו בהוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.

    

   הרקע לבקשה:

2. המבקש שימש כמורה בבית ספר של רשת עמל 1 בע"מ (להלן - המשיבה), החל מיום 15.11.94 ועד לסיום העסקתו ביום 31.8.09. ביום 24.11.11, כשנתיים לאחר הפיטורים, הגיש המבקש תביעה כנגד המשיבה וכנגד מנהל בית הספר, המשיב 2, במסגרתה טען שפוטר בהעדר עילה, ממניעים זרים ובחוסר תום לב, על רקע חברותו בארגון המורים ופעילותו כיושב ראש ועד המורים בבית הספר, ועל רקע התנכלות אישית מצד המנהל כלפיו. לפיכך עתר המבקש לביטול פיטוריו ושיבוצו בחזרה לעבודה ולחלופין לפיצוי כספי (לרבות בגין לשון הרע), בסכום כולל של 742,500 ₪.

3. בפסק הדין מושא הבקשה קבע בית הדין האזורי כי הוא מעדיף את גרסת המשיבים על פני גרסת המבקש, אשר הותירה רושם עגום "של מי ששבוי בדעותיו, ללא תשומת לב לחלוף העיתים ובלי לאבחן בין עיקר לטפל". בית הדין סבר, עם כל ההבנה לאכזבתו של המבקש אשר פוטר לאחר 15 שנות הוראה בבית הספר, כי לא נגרם לו עוול כלשהו. בית הדין קבע כי ההחלטה על פיטורי המבקש התקבלה כדין, מסיבה עניינית, ומבלי שהמשיבה או מנהלה הוציאו את דיבתו. בית הדין שוכנע כי הליך הפיטורים היה תקין, ופיטוריו של המבקש בוצעו על רקע התנהלותו הבעייתית ואף אושרו הלכה למעשה בוועדה פריטטית, בעוד שהתנהגותו "לקתה באובססיביות וחששנות כלפי כולי עלמא". עוד נקבע כי לא הוכח קשר בין פעילותו הארגונית של המבקש לבין ההחלטה על פיטוריו.

   בהתחשב בכך שהתביעה נדחתה על כל ראשיה, ובהתחשב בסכום התביעה, חויב המבקש בשכר טרחת עו"ד לטובת המשיבים, כאמור לעיל.

    

   הבקשה וטענות הצדדים:

4. בבקשתו טוען המבקש כי יש הצדקה לעכב את תשלום ההוצאות שהושתו עליו מפני שסיכוייו לזכות בערעור גבוהים. בקשר לכך טוען המבקש כי במסגרת הודעת הערעור הסביר את הרקע לפיטוריו ושרשרת ההתנכלויות כלפיו אשר בסופו של דבר הובילו לפיטוריו שלא כדין לאחר 15 שנות הוראה, ממניעים זרים ופסולים, ללא שימוע כדין, ותוך קיום הליך פיטורים בלתי חוקי אשר לקה בפגמים רבים ומהותיים. עוד מציין המבקש כי החלטת בית הדין קמא, לו תישאר על כנה, הינה בלתי נכונה, והוא יתקשה לעמוד בתשלום ההוצאות הגבוהות שנפסקו לחובתו, בהיותו מורה פנסיונר, ודחיית הבקשה עלולה לגרום לו נזק רב.

5. המשיבים מתנגדים לעיכוב ביצוע תשלום ההוצאות וטוענים כי הסיכוי שפסק הדין ישתנה הינו קלוש, ומכל מקום מדובר בפסק דין מבוסס ומנומק כראוי, שבו נדחו כל טענותיו של המבקש. כן צוין כי סכום ההוצאות הינו נמוך בהתחשב בכך שפסק הדין ניתן לאחר למעלה מחמש שנים של התדיינות, ולא נטען שהמשיבים לא יוכלו לעמוד בהחזר ההוצאות שישולמו להם, ככל שהערעור יתקבל. בהתייחס למאזן הנוחות נטען כי המבקש אישר במסגרת חקירתו הנגדית בפני בית הדין קמא, כי לאחר סיום עבודתו במשיבה השתלב בתחום ההייטק והכנסותיו גבוהות מאלו שהיו לו בעת העסקתו אצלה. בנסיבות אלה, כך לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע, שהינה בלתי משכנעת ובלתי מנומקת.

6. למבקש ניתנה האפשרות להשיב לתגובת המשיבים, אך הוא בחר שלא לעשות כן.