ע"ע 37752-01-13 ח'אלד ח'טיב נגד מועצה מקומית עין מאהל ואח'

1.המערער, ששימש בתקופה הרלוונטית סגן ראש המועצה של המשיבה 1, הגיש תביעתו לבית הדין האזורי בנצרת לשכר עבודה בגין החודשים מאי 2009 ועד דצמבר 2009. תביעת המערער נדחתה על ידי בית הדין האזורי מן הטעם שהחלטת המשיבה 1 (להלן: המועצה) בדבר תשלום שכר למערער בתפקידו כסגן ראש המועצה, לא אושרה על ידי הגורמים המוסמכים לכך במשיבה 2 (להלן: משרד הפנים), בהתאם להוראות פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] (השופטת אורית יעקבס ונציגי הציבור מר מרזוק חטיב ומר יעקב שמש; ס"ע 1634-12-10). על כך הערעור שלפנינו, בו טוען המערער בעיקר כנגד סבירות החלטתו של משרד הפנים בדחותו את בקשת המועצה לאשר את החלטתה בדבר תשלום שכר למערער בשנת 2009.

2.לאחר שעיינו בפסק הדין מושא הערעור, בטענות הצדדים בכתב הערעור ובדיון שהתקיים לפנינו ובכלל חומר התיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. אין חולק כי החלטת המועצה לשלם למערער שכר כסגן ראש מועצה, לא קיבלה אישור של שר הפנים, כנדרש בהוראת סעיף 35ב לפקודת המועצות המקומיות, ובהנחיות משרד הפנים, כפי שבאו לידי ביטוי בחוזרי מנכ"ל משרד הפנים במהלך השנים, לרבות חוזר מנכ"ל מחודש מאי 2004. כמו כן, קביעת בית הדין האזורי לפיה לא הוכח כי החשב המלווה נתן אישורו להחלטת המועצה מעוגנת היטב בתשתית העובדתית כפי שנפרשה לפניו, ולא מצאנו כל הצדקה להתערב בה.

3.כאמור, טענתו העיקרית של המערער הינה לחוסר סבירות בהחלטתו של משרד הפנים שלא לאשר את החלטת המועצה בדבר תשלום שכרו. חוסר הסבירות הנטען הוא נוכח השיפור המשמעותי שחל במצבה הכלכלי של המועצה בשנת 2009, לעומת מצבה בשנת 2008, ואישור תקציב המועצה לשנת 2009. כל זאת, במיוחד שהשיפור המשמעותי הנטען במצב המועצה, חל לטענתו של המערער, במידה רבה, בזכותו.

4.מבלי להמעיט בחשיבות תרומתו של המערער לפעילות המועצה בתפקידו כסגן ראש המועצה במהלך שנת 2009, ולאחריה, לא מצאנו כי יש בתרומה הנטענת, ככל שהייתה, כדי לבסס התערבות בשיקול דעתו של משרד הפנים. מקובלת עלינו טענתו של משרד הפנים כפי שנפרשה בהרחבה לפני בית הדין האזורי כמו גם לפנינו, לפיה, בעיקרו של דבר, החלטות בעניין אישור שכר לסגני ראשי מועצות מתקבלות על בסיס נתונים הידועים במועד בו מוגשת הבקשה לאישור משרד הפנים. בנסיבות המקרה, בעת שנדונה בקשת המועצה לראשונה, בתחילת שנת 2009, עמדו לפני משרד הפנים הדוחות הכספיים של המועצה לשנת 2008 שהצביעו על גרעון מצטבר של כ-40 מיליון ש"ח בתקציב המועצה. הדוחות הכספיים של המועצה לשנת 2009 נערכו ונבדקו רק במהלך שנת 2010. לאור זאת, ובהיעדר אישור של חשב מלווה, החליט משרד הפנים ביום 14.6.2009 שלא לאשר תשלום שכר לסגן ראש המועצה. בהחלטה מיום 21.6.2010 משמצא משרד הפנים כי קיים מימון תקציבי וחל שיפור במצבה הכלכלי של המועצה, אף כי עדיין נותר גרעון מצטבר, אישר המשרד תשלום שכר למערער כסגן ראש מועצה, החל מיום 1.1.2010. מקובלת עלינו לעניין זה גם הבהרתו של משרד הפנים כי אכן, המועצה סיימה את התקציב השוטף לשנת 2009 בעודף, אלא שהמועצה נותרה גירעונית בהיבט של הגירעון המצטבר. כמו כן סבירה בעינינו עמדתו של משרד הפנים, בהיבט של מדיניות עקרונית, כי אין לעודד על דרך של מתן אישורים רטרואקטיביים, תשלומי שכר של הרשויות המקומיות לסגני ראש מועצה, טרם קבלת האישורים הנדרשים לכך בחוק.

5.אשר על כן ולאור כל האמור, דין הערעור להידחות.

משב"כ המשיבים לא עמדו על פסיקת הוצאות בערעור, איננו נותנים צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט כסלו תשע"ה (21 דצמבר 2014), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.