ע"ע 37029-03-16

 מתייצבת בהליך: ההסתדרות הרפואית בישראל

השופט אילן איטח

1. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת עפרה ורבנר ונציגי הציבור מר מרדכי רון ומר עמירם אלון; סע"ש 9270-08-12 וסע"ש 45949-06-13) קבע בהחלטתו מיום 27.12.15, כי המשיבות היו זכאיות לכך שתוספת בריאות הציבור המשולמת להן, תילקח בחשבון בעת חישוב שכרן עבור התורנויות שביצעו בבית החולים, וכי הן זכאיות להפרשי שכר בהתייחס לתקופה שטרם התיישנה במועד הגשת תביעותיהן לבית הדין (להלן – ההחלטה בדבר הזכאות). במסגרת החלטתו הורה בית הדין לצדדים להגיש תחשיב מפורט באשר להפרשי השכר המגיעים למשיבות.
2. הצדדים נחלקו בתחשיבים ונוכח פרישתה של השופטת ורבנר מבית הדין לעבודה, הועבר התיק למותב בראשות השופטת אביטל רימון-קפלן לצורך השלמת פסק הדין. בפסק הדין המשלים מיום 15.2.16, חייב בית הדין האזורי את המדינה לשלם למשיבות הפרשי שכר בגין העבר, נכון ליום 31.12.15: למשיבה 1 סך של 176,635 ₪ ולמשיבה 2 סך של 157,303 ₪. כמו כן, חויבה המדינה לשלם למשיבות הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 12,500 ₪.
3. המדינה הגישה ערעור על פסק הדין בכללותו. במקביל לערעור הגישה המדינה את הבקשה שלפני הנוגעת להפרשי שכר בגין העבר.

הרקע לבקשה ופסק דינו של בית הדין האזורי

4. המשיבות הן רופאות המועסקות בלשכת הבריאות הנפתית בעכו כמשרתן העיקרית, ובנוסף הן מבצעות תורנויות בבית החולים בנהריה, שמשמש כמקום עבודתן המשני. המשיבות מוגדרות כמי שאינן מומחיות ואינן מתמחות (רופאות תחומיות).
5. המשיבות מקבלות תוספות שונות לשכרן במקום עבודתן העיקרי בלשכת הבריאות בעכו. תוספות אלה כוללות דירוג שכר, וכן תוספת בריאות ציבור בשיעור 15%, תוספת בריאות ציבור שקלית, וכן תוספת רפואית בשיעור 42%. עד לשנת 2012 לא כלל שכרן של המשיבות עבור ביצוע תורנויות בבית החולים, תוספות שכר ששולמו להן בעת עבודתן לשכת הבריאות.
6. בבית הדין האזורי התבררו, במאוחד, תביעות שהגישה כל אחת מהמשיבות כנגד משרד הבריאות (להלן - המדינה) לתשלום הפרשי שכר עבור תורנויות בהתאם לשכר שהן מקבלות כעובדות לשכת הבריאות, עבור התקופה שלפני חודש ינואר 2012.

המחלוקת בין הצדדים סבה על השאלה האם יש לכלול בבסיס של שכרן של המשיבות עבור ביצוע תורנויות את שלוש תוספות השכר הנ"ל.

7. בית הדין האזורי, בהחלטה בדבר הזכאות, קיבל את בתביעות המשיבות בחלקה, וקבע כי יש להביא בחשבון שכרן עבור התורנויות שביצעו בבית החולים את תוספת בריאות הציבור בלבד. בית הדין האזורי עמד על המסגרת ההסכמית ועל הפרשנות שיש ליתן לה, בין היתר, נוכח כוונת הצדדים למערכת היחסים הקיבוצית, וקבע כי סעיף 27 לזיכרון הדברים מיום 29.11.1976 קובע את הרכיבים שייחשבו כמרכיבים לשכר יום עבודה וכי סעיף 8 להוראות הביצוע מיום 27.2.1977, בכל הנוגע לתורנויות רופאים מתייחס, במפורש, לשכר עבור יום עבודה, המשלב דירוג ותוספות שכר. בית הדין בחן את כל התוספות וקבע כי עולה מפורשות בסעיף 17 לנספח ההשלמה להסכם קיבוצי מיום 20.6.1994, שתוספת בריאות הציבור הינה שכר לכל דבר ועניין, לרבות חישוב ערך יום עבודה, וכי זכאות לתשלום תוספת זו החל מיום 1.1.94 והחלטות הוועדה הפריטטית יהיו חלק בלתי נפרד מההסכם הקיבוצי; בנספח ההשלמות להסכם הקיבוצי אין התייחסות ל"מקדמת בריאות הציבור" שנקבעה לרופאי בריאות הציבור בהמלצות הוועדה הפריטטית מיום 25.10.1993, אין מדובר בתוספת שקלית קבועה, ומכל מקום לא ניתן ללמוד שהמלצות אלה מתייחסות לאותה תוספת בריאות ציבור שנקבעה לאחר מתן ההמלצות; מהמלצות הוועדה הפריטטית ניתן ללמוד שהרופאים המפורטים בנספח ההמלצות יהיו זכאים למקדמה מסוימת בגין עבודתם בלשכות הבריאות, ולא בבתי החולים; תוספת בריאות הציבור שולמה בפועל למשיבות בעבודתן בלשכות הבריאות, למרות שביצעו בתקופת קבלת התוספת גם תורנויות בפועל בבתי החולים, כך שאין המדובר בקבלת תוספת המקבילה לאותה מקדמה שהוחרגה בנספח להמלצות הוועדה הפריטטית; לא היתה כוונה להחריג את תוספת בריאות הציבור משכר העבודה של אותם רופאים המקבלים תוספת זו, בעת שהם מבצעים תורנויות בבתי חולים. עוד נקבע כי המדינה לא הראתה אלו תוספות משולמות לרופאים מומחים ולא לרופאים תחומיים וכי לא ניתן לקחת שיקולה, כשלעצמו, לפיה שכרן של המשיבות יעלה על שכר המומחים, במנותק מלשון ההסכמים ומכל מקום ניתן לתקן עיוות במסגרת ההסכמים הקיבוציים החלים על הרופאים.
8. לשלמות התמונה נזכיר הכרעת בית הדין האזורי נעשתה בדומה להכרעת בית הדין בעניינו של ד"ר משיח (ס"ע (חיפה) 8333-07-09 ד"ר ניסים משיח - מדינת ישראל, מיום 22.6.14)^[1].