ע"ע 34990-03-16

 השופט משה טוינה 

• לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט צבי פרנקל ונציג הציבור מר ישראל עמישי; סע"ש 48979-02-15) מיום 17.12.2015, בו התקבלה בחלקה תביעתו של המשיב והמבקשת חויבה לשלם לו זכויות נלוות מכוח יחסי עובד ומעסיק שהיו ביניהם בסכום כולל של 49,356 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ובנוסף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 4,000 ₪.

   

• על פסק הדין הוגש ערעור ובמקביל הוגשה הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. בהחלטה מיום 11.4.16 ניתן צו עיכוב ביצוע ארעי עד למתן החלטה בבקשה לגופה.

   

  הרקע לבקשה:

   

• המשיב, תושב הרשות הפלסטינית, עבד אצל המבקשת כעובד בניין, החל מחודש אפריל 2008 ועד סוף שנת 2011. תשלום שכרו של המשיב והנפקת תלושי השכר בוצעו כמקובל על ידי שירות התעסוקה.

   

• בחודש פברואר 2015, הגיש המשיב תביעה לבית הדין האזורי בבאר שבע בה עתר להפרשי פיצויי פיטורים; הודעה מוקדמת, גמול בגין עבודה בשעות נוספות וזכויות סוציאליות נוספות.

   

• בפסק הדין מושא הבקשה, התקבלה תביעתו של המשיב בחלקה והמבקשת חויבה לשלם לה זכויות כספיות שונות. בית הדין האזורי קבע, בהסתמך על התשתית הראייתית שהונחה בפניו, כדלקמן:

   

  א.בית הדין קיבל את גרסת המשיב בדבר גובה השכר היומי וקבע שעמד על 215 ₪ ביום נטו, ללא תוספת של 450 ₪ בהמחאה, כטענת המבקשת; נקבע כי מנהל המבקשת הודה שהמשיב מעולם לא קיבל את ההמחאה, אלא קיבל את כספו במזומן; עוד נקבע כי למרות טענת המבקשת שהאמור בתלושי השכר משקף את השכר שקיבל המשיב, נציגה העיד ששכרו היומי של המשיב הגיע בסוף תקופת העבודה ל- 215 ₪ נטו; כן נקבע כי מנהל המבקשת הסביר שלא ידע איך מורכבים תלושי השכר ששירות התעסוקה הנפיקה.