ע"ע 32775-08-16 ביומיל -תשתיות פיתוח עפר בע"מ נ' רויטמן סמיון

השופט רועי פוליאק

1.המבקשת חויבה בפסק דינו של בית הדין האזורי (סגנית הנשיאה הדס יהלום ונציגי הציבור מר משה כהנא וגב' נירה עילם; סע"ש 1738-01-15) מיום 17.7.16, לשלם למשיב תשלומים שונים בגין תקופת עבודתו אצלה וסיומה.

2.בטרם הגשת הערעור על פסק הדין, הגישה המבקשת לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. לאחר מכן, ובטרם ניתנה החלטה בבקשה, הגישה המבקשת ערעור לבית דין זה ועמו בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין. בהחלטתי מיום 15.8.16 הובהר למבקשת, כי בהתאם לנוסח מתוקן של תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן – התקנות), אשר חלה בבתי הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, מקום שהבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לבית הדין האזורי לפני שהוגש ערעור, אין מקום לפנות בבקשה דומה לבית הדין הארצי ויש להמתין להכרעת בית הדין האזורי בבקשה לעיכוב ביצוע.

3.בית הדין האזורי דחה ביום 5.9.16 את הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקשת הגישה, לפיכך, לבית דין זה "בקשה חוזרת ומחודשת" לעיכוב ביצוע פסק הדין.

4. הסוגיה המשפטית העומדת בפני היא, מה הוא ההליך המתאים לתקיפת החלטה של הערכאה הדיונית הדוחה בקשה לעיכוב ביצוע. האם ההליך הוא הגשת בקשה חדשה ו"מקורית", כפי שנקטה המבקשת בענייננו, או שמא ההליך הוא הליך ערעורי של השגה על החלטת הערכאה המבררת שלא להאריך את המועד, כך שיש להגיש בקשת רשות ערעור.

5.שאלה דומה עמדה בפני בית המשפט העליון, עוד בטרם תיקונן לאחרונה של התקנות (ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' נור מסארוה (17.6.15)). בית המשפט העליון פסק, לאחר דיון נרחב בסוגיה, כי "קודם להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור, רשאי בעל דין לפנות אל הערכאה הדיונית בבקשות לעיכוב ביצוע ולמתן סעדים זמניים לתקופת הערעור. עשה כן, לא תישמענה השגותיו אלא במסגרת בקשת רשות ערעור". באותה רוח נפסקו דברים, עוד טרם פסיקת בית המשפט העליון בענין הראל, על ידי בית הדין הארצי (בר"ע (ארצי) 44987-03-13 תומר שמחי - מדינת ישראל, (9.6.13); (ע"ע (ארצי) 30378-06-14 יששכר דב פרידמן - מ.מ.אדמוני סחר בע"מ, 8.7.14)).

6.לאור האמור לעיל, משבית הדין האזורי דחה את בקשתה של המבקשת לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין האזורי מיום 5.9.16, הרי שהדרך הנכונה להשיג על החלטת בית הדין האזורי היא בהגשת בקשת רשות ערעור, בתוך המועד הקבוע לכך בדין, ולא בהגשת בקשה חוזרת (או בקשה חדשה) לעיכוב ביצוע לערכאת הערעור. ככל שבכוונת המבקשת להביא לשינוי החלטת בית הדין קמא, עליה להגיש, איפוא, בקשת רשות ערעור על החלטת הערכאה הדיונית שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין (בכפוף, כמובן, לעמידה במועדים ולתשלום האגרה).

7.סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע נמחקת. משלא נדרשה תגובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' אלול תשע"ו (11 ספטמבר 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.