ע"ע 30942-04-14 סאלם נ' ארזי ואח'

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופטת לאה גליקסמן; תע"א 11175-09), בו נקבע כי לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין המערער למשיב 3, והתקבלה בחלקה תביעתו לתשלומים שונים בגין תקופת עבודתו וסיומה.

במהלך הדיון בערעור ובתשובה לשאלות בית הדין, ביקש בא כוח המערער להציג ראיות בערעור לצורך הוכחת שיעור שכרו כפי שהיה במהלך תקופת העבודה. זאת, בדרך של הגשת מסמך המאשר את גובה הסכום שהופרש למערער לביטוח מנהלים או לחלופין בדרך של הוצאת צו לסוכן הביטוח שימציא את המסמך ישירות לבית הדין. לא מצאנו טעם המצדיק קבלת הבקשה בשלב זה של הדיון; המסמך היה זמין למערער במשך כל ההליך, ואילו הוא ראה צורך להגישו להוכחת טענותיו – היה עליו להגישו בהליך בבית הדין האזורי.

לאחר שבחנו את טענות הצדדים בכתב ובעל פה ועיינו בכלל החומר המצוי בתיק, הגענו לכלל מסקנה כי ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו, בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991. בית הדין האזורי ניתח ביסודיות את הסוגיות המשפטיות והראיות שעמדו לפניו, ומסקנתו של בית הדין האזורי תואמת את הדין וההלכה הפסוקה ומעוגנת היטב בחומר הראיות.

אשר על כן הערעור נדחה.

המערער ישלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 7,500 ₪. הסכום ישולם למשיבים יחד ולחוד תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ו (17 ספטמבר 2015) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.