ע"ע 30850-10-16

השופט רועי פוליאק

1. בית הדין האזורי בתל אביב (השופט ד"ר יצחק לובוצקי ונציג ציבור מר יוסי שוורץ; סע"ש 38069-04014) בפסק הדין מיום 6.9.16, חייב את המבקשות לשלם למשיב תשלומים שונים הנובעים מתקופת עבודתו אצלן וסיומה.

    

2. ביום 10.10.16, בטרם הוגש הערעור על פסק הדין, הגישו המבקשות לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. ביום 26.6.16 הוגשו על ידי המבקשות ערעור על פסק הדין לבית דין זה וכן בקשה דחופה לבית הדין האזורי למתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע. בית הדין האזורי קבע, בבקשה למתן החלטה, כי "כמדומני הוגש ערעור, וב"כ המבקשים יבדוק שמא הסמכות לעיכוב (שלאחר תיקון חקיקה) מצויה לערכאת הערעור, ואם כך, יש להגיש בקשה מחדש אליה". בעקבות החלטת בית הדין האזורי, הוגשה ביום 31.10.16 הבקשה לעיכוב ביצוע לבית הדין הארצי.

    

3. בהתאם לתקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 חלות בבית הדין לעבודה תקנות 466 – 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי) בעניין עיכוב ביצוע וסעד זמני בשל ערעור. בתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי נקבע כך:

    

   (א)בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער במועד הגשת הבקשה לסעד זמני או לעיכוב ביצוע[ההדגשה אינה במקור - ר.פ.]; בקשה למתן סעד לפי תקנה זו אפשר שתידון בלא מתן הודעה עליה, אם הוגשה מיד לאחר שימוע ההחלטה.

    

   (ב)הוגש ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו.

    

4. המילים המסומנות בקו בציטוט לעיל, הוספו לתקנה 467(א) לתקנות סדר הדין האזרחי בתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 2), התשע"ו – 2016, אשר נכנסו לתוקף בחלוף 30 ימים מפרסומן ברשומות (ק"ת 4661 מיום 24.5.2016) והן עולות בקנה אחד עם פרשנות בית הדין הארצי לתקנה עוד בטרם הוספו מילים אלה (בר"ע 53191-10-13 אגוז המדבר בע"מ – דרורי (2014)).