ע"ע 30283-10-15

שניתנה במהלך הדיון קבע בית הדין האזורי כי המבקשות חייבות לפרט את התביעה, ובמסגרת זו להגיש חישוב/חוות דעת, אשר יפרט את הזכויות הנטענות ואת העלות הכספית של אותן זכויות; בהעדר חישוב, לא ניתן לקיים דיון ענייני בזכויות הנתבעות בכתב התביעה, ולכן דין התביעה להימחק. לפנים משורת הדין, המבקשות יהיו רשאיות להגיש חוות דעת מפורטת תוך 21 יום. כמו כן נקבע כי כדי למנוע בזבוז זמן מיותר תחל חקירות המבקשות.

ביום 9.11.14 הודיעו המבקשות לבית הדין כי "אין בדעתן להגיש חוות דעת חישובית וכי הן סבורות כי חוות דעת כזאת אינה נחוצה להוכחת תביעותיהן". בעקבות הודעת המבקשות הגישו המשיבות בקשה לסילוק התביעה על הסף, בשל אי הגשת תחשיב על ידי המבקשות.

בפסק הדין מושא הבקשה נמחקו תביעותיהן של המבקשות, תוך חיובן כאמור בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לטובת המשיבות, וזאת מנימוקים אלה: על בית הדין לפעול לקיום דיון אחד בכל השאלות שבמחלוקת, מבלי להפריד בין שלב הוכחת הזכאות לזכויות השונות ובין שלב כימות הזכויות; לכל אחת מהמבקשות מסכת עובדתית הייחודית לה, ולכן נדרש תחשיב מפורט לגבי כל אחת מהמבקשות; לא ניתן לקים דיון ענייני ויעיל מבלי שיש בפני בית הדין תחשיב מדויק המבסס את הסכומים הנתבעים בעילות השונות, ביחס לכל מבקשת; המבקשות עשו דין לעצמן תוך התעלמות מהחלטה דיונית שיפוטית, המורה להן להגיש תחשיב; ככל שהמבקשות סברו כי נפל פגם בהחלטה האמורה, היתה פתוחה בפניהן הדרך להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי, דבר שלא נעשה; נוכח הודעת המבקשות כי אין בכוונתן להגיש כימות של תביעתן, אין דרך להמשך בניהול ההליך, ודין התביעה להימחק.

הבקשה וטענות הצדדים:

המבקשות הגישו ערעור על פסק הדין, ובמקביל הגישו את הבקשה שלפניי, ועתרו בבקשה לסעדים אלה: להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין שבו נמחקה התביעה; להתלות את תוקפו של פסק הדין; להורות לבית הדין האזורי להמשיך את ההליכים בתביעה שבפניו כסדרם, עד להכרעה בערעור.

לטענת המבקשות, סיכויי הערעור להתקבל טובים. לטענתן, תחשיב מפורט המכמת בנפרד כל עילה של כל אחת ואחת מהמבקשות צורף לכתב התביעה, ולכן קביעת בית הדין בדבר העדר כימות שגויה, ולא הייתה כל מניעה לדון בתביעה לגופה; גם אם התחשיב שהוגש אינו מדויק אין בכך עילה לדחיית התביעה, ועל אחת כמה וכמה אין בכך כדי להביא למחיקתה על הסף; תחשיב זכויות עובד שהופרו הינו מסקנה משפטית ואינו מהווה חלק מהראיות בתיק; כאשר בית הדין סבור כי המצב העובדתי בסיום ההליך אינו תואם את התחשיבים שערך התובע בכתב התביעה או בתצהיריו, אין משמעות הדבר שהתובע לא הוכיח את תביעתו, ובמקרה כזה על בית הדין להורות על אופן החישוב הנכון ולפסוק לפיו; אין בסיס משפטי או דיוני לדרוש הגשת חוות דעת בעניין חישוב זכויות, שכן מדובר בראיה שהגשתה נמצאת בשיקול הדעת של צד להליך; לפי ההלכה הפסוקה סילוק תביעה על הסף ייעשה במשורה בלבד ודרך המלך הינה שמיעת תביעה לגופה.

המבקשות מוסיפות וטוענות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתן. לטענת המבקשות, ככל שבית הדין לא ייעתר לבקשה, הרי שהדיון בעניינן ידחה לזמן רב, במהלכו עשויה להימשך הפרת הזכויות הנטענת בתביעתן;.ככל שהמבקשות יגישו תביעה חדשה במקביל להליך זה, תביעתן עלולה להימחק על הסף, בשל קיומו של הליך תלוי ועומד בבית דין זה.

המשיבה 1 הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה. לטענתה, סיכויי הערעור להתקבל נמוכים, משהסתיימה פרשת התביעה והמבקשות לא הוכיחו את תביעתן, בעיקר זו הכספית; התחשיבים שצורפו לכתב התביעה חסרי משקל ראייתי כלשהו. באשר למאזן הנוחות הרי מאחר שהמשיבות הן המדינה ועירייה, אין ספק כי ככל שיתקבל הערעור, לא תהיה מניעה כל שהיא להשבת הכספים ששולמו כמתחייב מפסק הדין.