ע"ע 29467-12-14 פוקסמיינד בע"מ נ' דב קלינה

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת אורנית אגסי ונציגי הציבור מר שמעון לפיד ומר יוסף גרשונוביץ; תע"א 7301/09), במסגרתו התקבלה בחלקה תביעתו של המשיב כנגד המערערת.

המשיב עבד במערערת – חברה לייבוא, ייצור ושיווק משחקים – החל מיום 1.5.04, בתפקידו האחרון כמנהל תפעול. המשיב פוטר ביום 31.12.08 ופיטוריו נכנסו לתוקף מיידי למחרת היום. בתביעתו לבית הדין האזורי תבע פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה ובונוס לשנת עבודתו האחרונה.

טענת ההגנה העיקרית של המערערת הייתה כי המשיב מעל בכספיה, ומשכך אינו זכאי לפיצויי פיטורים או חלף הודעה מוקדמת. המערערת אף הגישה תביעה מטעמה כנגד המשיב לבית הדין האזורי בגין המעילה הנטענת, בסך של 1,370,065 ₪ (סע"ש 39527-02-12), אך זו נמחקה וטרם הוגשה מחדש (לטענת המערערת, לאור ההלכה החדשה ברע"א 2407/14 רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ (14.10.15)).

בית הדין האזורי, לאחר שמיעת הראיות, עמד בפסק דינו על ההלכה בדבר רמת ההוכחה המוגברת המוטלת על מעסיק המייחס לעובדו ביצוע מעשים חמורים, ושוכנע כי המערערת לא עמדה בנטל להוכיח כי המשיב שלח ידו לכספיה. בית הדין קבע כי עלה מהראיות "כי ניהול החשבונות וניהול המלאי בנתבעת היו לקויים מאוד", אך לא נובע מכך ברמת ההוכחה הנדרשת "כי נגנב כסף מהחברה או מי גנב אותו". בית הדין הגיע למסקנה זו, בין היתר, על סמך התנהלותם בזמן אמת של המערערת ובעל המניות העיקרי בה, וכן על סמך התנהלות המערערת בהליך עצמו לרבות אי זימון עדים שזימונם התבקש.

בהתאם, ומשלא הוכחה עילה כדין לשלילת פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת, נפסקו זכויות אלו לזכות המשיב בסך של 55,350 ₪ ו - 12,300 ₪ בהתאמה. כן נפסקו לזכותו פיצוי בגין העדר שימוע בסך של 24,600 ₪ (שווה ערך לשכר חודשיים), פדיון חופשה בסך של 17,220 ₪ והוצאות משפט בסך 20,000 ₪. בית הדין נימק את פסיקת ההוצאות על הצד הגבוה בהתנהלות המערערת, שגרמה להתמשכות ההליכים. תביעותיו הנוספות של המשיב – לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, דמי הבראה ובונוס לשנת 2008 – נדחו.

המערערת טוענת בערעורה כי בית הדין האזורי טעה בקביעותיו וכי עלה בידה להוכיח את המעילה הנטענת. המערערת מדגישה בטיעוניה בעיקר את העדרה של גרסה עובדתית ברורה אחידה ועקבית מצד המשיב, כאשר לגרסתה בית הדין האזורי לא קבע כל קביעה עובדתית מפורשת לגבי המעשים שנעשו על ידו על אף שהיה מחויב לעשות כן. המערערת מכחישה מכל וכל את ידיעתו או מעורבותו של בעל המניות העיקרי בה במחדלים שהתגלו, ומבקשת להגיש את חומר החקירה של תיק המשטרה - שנסגר רק לאחר מתן פסק דינו של בית הדין האזורי - ולכן לא הייתה לה אפשרות להגישו קודם לכן.